|
אני זוכר בעיקר עיניים. המון עיניים כאילו שצעדתי במסדרון ארוך
מלא בעיניים של אנשים שאני מכיר , ומכולם נשקף אותו מבט, מבט
מוזר שיוצא מאישונים צרים ופוגע בי...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
לא כל הזהב יש
לו זוהר,
לא כל תועה דרך
יאבד,
אומרים שלכל אחד
יש פואנטה,
אז למה תמיד אני
נשארת לבד?
(טולקין במקור,
א.ש. בשפצורים.) |
|