|
הוא חי בתוך בועה,
קורא לה עולם,
מתיימר להבין את כולם,
אם היה מבין באמת, היה נדהם.
|
והעיר סופגת עוד ועוד,
זה כבר חלק מהנוף.
אוויר הרים כבר לא צלול כיין
|
המשפחות חוזרות הביתה
בוכות בלילה
בוכות חללים בבית עם חורים
ואין להם חלליות - רק חללים
|
שמה עליי שפתון של שתיקה
כדי שלא אומר מה באמת אני מרגישה
לובשת חיוך מזויף
לא של מיליון דולר אבל מספיק מטונף
|
עוברת עינויי גמילה
לא יכולה להשיג אותך
אתה כבר אצל משתמשת אחרת
|
אתה חי חיים שלמים
רץ במסלולם
וכשמגיע קו הסיום
אתה נעלם
|
להתראות אלוהים
נתראה בשמחות
נדבר על חיים אחרים
נשתה כמה כוסות.
|
אני צפה באוקיינוס של טירוף
מחפשת באופק איים של שפיות
אבל אין איפה לעגון
מתערבלת בשיגעון
|
אז מה אם מישהו יקרא, מה זה משנה?
הרגשתי רע, שרבטתי על דף,
עכשיו בטח הכול ישתנה.
|
וכל אותה העת
שניסיתי להבינך
הייתה לחינם
|
על בימות המולדת הוא יושב,
מחכה לגורלו,
מרגיש את המוות מנשב,
שביר בעולמו.
|
אוי, איזה יופי, יצירה אומנותית
או שבעצם קצת ריקנית
קשה לי להחליט
|
אולי זה קצת עצוב
שאני לא יכולה לכתוב
כשטוב
|
אנשים חיים בקבוצות
אנשים צדים בקבוצות
אנשים רבים בקבוצות
האנשים גם מזדיינים בקבוצות
|
הייתי כבולה לעצמי
שפחה בשדות כותנה משלי
תחת שמש קופחת
שוט בידי,
סימני הצלפה על גבי
מחפשת שדות תותים,
לנצח נצחים.
|
רק ילדה כשזה קרה,
מסביבה נשבו רוחות של הסתה
והיא לא מבינה
|
ועשן סגלגל של אושר מתפשט באוויר
מלא חיוכים
|
לפעמים נשלח אותם לגלות באחת המגירות, ולפעמים כמה ברי מזל
יזכו לקרוא אותם.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בסה"כ רציתי
להיות זגג
ביל גייטס |
|
