|
חברה שלי היא עולה חדשה מברדקיסטן. לפעמים היא אומרת שהקליטה
כאן קשה ושאני לא כל כך נחמד לעולים חדשים. לדעתי זה בגלל שהיא
באה ממקום שקשה לחיות בו.
|
עמדנו קרוב נורא זה לזו, מנסים להידחק תחת הצל המצומצם מדי של
ברוש שלא הספיק עדיין לפתח צמרת. גם בעוד עשר שנים לא תהיה לו
מספיק צמרת, בטח לא בלוויה עם מליון אנשים...
|
"זו קונספציה מהפכנית"- היתה התגובה הראשונית של מר שטיינר-
"אנחנו נקים מזה סטארטאפ היסטרי". איש עסקים משופשף מר שטיינר.
התגובה שלו מאוד לא אופיינית.
|
שמואל הסתכל לשמים והמהם לו את השיר שניגן ללא הפסק בראשו. שני
תווים גבוהים ואח"כ שריקה צורמנית עם קולות רעש. הוא לא הצליח
לזהות במאגר שלו מיהו המלחין אולם משהו סימן לו ששמו של השיר
היה 'פאקס-טרוט' וכנראה שהיה פופולארי למדי במאה ה-20.
|
זרם מהיר של מילים בנוצרית
נוסעות מקצה העולם
נחשול של רגש בהבהוב של נורית
חוצה אלי את הים
|
אין לי ולא כלום על הלב,
אני אדם קל.
החיים חולפים בתוכי ולידי,
ומשקע לא נוצר,
לא נשאר,
לא נותר.
|
פרידה זה כמו מות קטן
של הלב
וזה כואב.
|
אני רק חולף כאן
עזבו אותי
השורשים שלכם
מושכים אותי למטה
|
אתה מכיר את התחושה הזאת?
דקה לפני
אתה בטוח שתוכל להמשיך לנצח
אתה אוהב את היד שלך
את זאת שמתחתיך או מעליך
|
סך אזנך בשמן מיליי
טוטפות למצחך אצמיד
את הצלב לצווארך אלקוק
|
חיפשתי שעות את האוטו
בחניון התת קרקעי
|
הודו לאדושם כי טוב,
כי קדוש העולם מסביב.
|
דקות לכניסת
יום מיוחד בחיי
|
בהפתעה גמורה התחוור
שיש בשכונה סוטה
בלילות, מסתובב בפארק
מעיל גשם ארוך,
דמות גבוהה, כהה
אפלה.
|
כאן אומרים לאנשים
שירותיך אינם נחוצים עוד
|
ברצף הגדול
בין תכונה לתכונה
את נמצאת בתווך.
|
קבלן קבר את בנו,
ראה גופה בארונו.
|
חלום חוזר
בסערה
חושב שטרם
נגמרה
אותה תחושה
של דהרה
לקיר
|
שירה בציבור
היא דרך נפלאה ללכת לאיבוד.
|
עמדת לרגע,
להעניק לי ליטוף,
אני רציתי לחשוף.
נשימה מהירה,
מקוטעת, רוויה.
|
כל שיירי הבוץ שוקעים
בי מתווים קוים דקים-רכים
|
לא דורך על קוים שחוצים את דרכי
ממעך פיקוסים, שישחימו עת יבוא
המבול הממרק, המכמיר
את נהר 'יודה-מכבי'
|
לא יעלה על הדעת
הוא חושב שהמצב הוא תוצר
של המצב שהיה
ועוד המצב הפנימי
|
מחטט בפצע,
בודק את הדם.
עוד אדום.
|
בארבע עיניים
שתיים דולפות
|
סובלימציה
יוצאת לי מהתחת.
ראית כבר שכשרע לי
הלשון שלי
מפליקה ורק אחר כך חושבת.
|
התקדמות איננה אופציה
היא הכרח.
הגרון של העיר מלא מכוניות
לא לבלוע
לא להקיא.
|
חשפתי עצמי לידך
שוטטה בשיפוליי, מקלפת
בת דמותך מזכרי
|
צורפת
מרקם למרקם,
עור לעור.
|
במברג ובחוט חשמל
ניסיתי לנתק את עצמי
|
קרן עור
חדרה חזה,
פגעה באב העורקים.
|
אמרתי לך את הסודות,
הכי כמוסים שלי.
פרשתי לפנייך את הדוגמאות,
הכי נועזות שלי.
הראיתי לך את השירים
הכי אינטימיים שלי
|
בואדי שליד הבית
בשביל העיזים התלול
|
אני אביא את הכל,
מעולם לא סירבתי.
חומרי גלם, כלי עבודה
הכל כלול במחיר.
|
שחור זה טוב
זה כהה
זה עוזר לראות טוב יותר
|
את קימוטייך מחליק בעיניי
סוכר פי בבשרך
|
עמוק עמוק
ידעתי
שהגעתי לים השלווה.
|
בשרירי משתרש
ישירות באושרך.
בשרותך אשרה
ואשרש שיורייך.
|
הלכתי לרופא והוא בדק ואמר:
זה מקרה מאוד מעניין... מדובר בגידול שהתחיל מהלב.
|
כל העולם התמוטט.
שכחתי להוציא את עגלת האשפה לכביש וכל העולם התמוטט.
|
התקשרתי אלייך
והטלפון צלצל וצלצל.
מה את עושה בחייך?
|
הן היו תלויות
שם
על הנייר,
הן היו מרצדות
שם
על המסך.
|
כתבתי את השם שלך
בשורה של המוטבים
בביטוח החיים.
|
וכשאת הצצת לתוך עיני ידעתי שאינני מבין דבר. כל שאני יודע הוא
טעמן של התחושות הבסיסיות ביותר. וגם הטעם הזה מתפזר כלהקת
תרנגולות מבוהלות שנמלטו משועל המחשבות שלי.
|
קולאז' של צילומי ערום
ממלא לי את הראש.
פטמותיה הזקורות הניצבות בשיא
שדיה הקטנים והעגולים.
|
לנשום את הפיח, להריח עשן,
להאזין לקונצ'רטו לחליל ולדן.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
נתפס לי שריר
התאומים.
אתם חושבים שזה
אומר משהו?
משה דאמוס.
קופץ לגובה |
|