|
חושב על צבע, ושוב יוצאים מים מהאוזן. עוקב אחרי הנמלה עד
לבואה, נכנסת לחור התחת האפל שמתחת למדרגות. מנסה לגעת בקרום
הדק שבחוץ, ושם אפלה, וקפה דולק אחר דיסקט בחושך. מריח שוב
כחול...
|
ואמרנו "אור"
ויהי חושך.
ורוח האדם נפלה מלפנינו, התהלכה לה בעצבות אל פי הקבר.
והתבונה, מות.
|
הן אין מנוס: נשקיני ושלום
הן עוד לא תם: ועומד אני על סף תהום
יושב בדד בקצה הנחל: תמה על עומק האמת
נמלא שתיקה: ושוב ידך דוחפת
נו, מה יגיד אדם
יפלוט פיו איזה הבל?
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אומרים שהאהבה
עיוורת,
האהבה חרשת,
האהבה אילמת
אולי האהבה היא
הלן קלר? |
|
