|
תמיד חלמתי להיות בן. תמיד. אף פעם לא הייתי נשית במיוחד. תמיד
אהבתי דברים של בנים החל ממשחקים, בגדים וכו'.
|
אמרתי לה "קשה לעשות את הצעד הראשון עזבי אותך זה באסה להיות
בחור" היא לא ענתה והינהנה בשקט ידעתי שהיא לא מסכימה איתי.
|
אני אוהב בלילה זה מפחיד אותי
אני חושב בבוקר זה מעיר אותי
הדלת שוב נפתחת והכלבים נובחים
כולם אוחזים בעצם וכולם נושכים
|
תמיד חלמתי לנסוע לסיני. או אתם יודעים מה אפילו ללכת. קשה לי
להסביר לכם את המשיכה שלי לשם זו כנראה מין התנסות שאני חייב
לעשות, כלומר שאני חייב לעבור.
|
אני יודע שאתם איפשהו מתנגדים לזה, אבל אני ילד גדול ואני יכול
להחליט בשביל עצמי, אני חושב שאני יכול לקחת אחריות על מעשי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
