|
ועכשיו הבחורה הזאת, יושבת שם כבר שעתיים. בהתחלה היא נראתה
דווקא די נורמלית, אפילו הזמינה את הקפוצ'ינו היקר, בלי
להתקמצן ובלי לחקור מה יש בפנים. רק כשהיא שפכה לתוכו את שקית
הסוכר השמינית נירה התחילה לקלוט שהיא מתעסקת פה עם החומר
הרגיל של שולחן 3.
|
שעתיים עד החושך,
שתיים עשרה עד בוא האור.
אבל לפעמים בשעות כאלה, בין ערביים,
כל כך קשה להאמין שהוא יחזור...
|
וכנראה שזה אף פעם לא יקרה,
ושלנצח ישאר בחשיכה,
חקוק באותיות שלא תבין
|
והם עוד שם, מאובקים והדורים
כבולים בשלשלות נחושת.
עדיין שם, כמו צל ירח בתחתית באר,
מנוחתם נקרעת מעטי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שלא תשתה לי שם
חשיש , אתה
שומע???? |
|
