|
ברגע זה הוא לא ראה הרבה, אבל הוא היה משוכנע שהוא שמע קולות
רחוקים. (תמסור כבר את הכדור !!!) רחוקים מאד. (אל תשחקו כל כך
קרוב לאגם !!) כמעט מתים.
|
"הם חושבים שאני איזה "פיסניק" מסריח" הוא חשב. "איזה היפי
חובב שלום ואהבה". הוא גיחך לעצמו בחושך. "כאילו איזה זמר להקה
מושתנת שנקראת על שם חיפושיות היה יכול לעשות את מה שאני
עושה".
במשך עשר השנים האחרונות ניהל ג'ון את המתקן המסוכן ביותר
ברקיע- גן העדן...
|
אלוהים ניגש אל המיני-בר והוציא וודקה לימון. "תגיד לי דבר
אחד" הוא פנה אל המלאך ומזג לעצמו וודקה בכוס הקפצה בגובה 7
מטרים.
|
סיפורנו מתחיל, ככל סיפור אגדות ממוצע קלאסי- במקק.
|
"די, ליאת" אמיר אמר וניגב את הדמעה מלחיה. "אל תבכי". היא
משכה באפה וניגבה בחופזה את פניה. "למה לא לבכות?" היא שאלה
בקול סדוק. "הוא לא היה רוצה שנבכה" "ואיך אתה יודע בדיוק מה
הוא היה רוצה?"
|
רק פעם אחת. רק פעם אחת בכל החיים שלו וזהו. הוא בקושי הצליח
להתאפק. הוא היה צריך למקד את כל הריכוז שלו ואת כל המעצורים
הנפשיים שלו בכדי לעצור את הדחף הבלתי נשלט שהיה לו.
|
וכמו אדם, גם הוא ביצע חטא קדום. אבל היו ביניהם כמה הבדלים
עקרוניים.
הוא העלה הילוך והמשיך לנסוע לכיוון המקום שבמשך שלוש שנים הוא
קורא לו "הביתה", אבל בשנתיים האחרונות הוא לא ממש התכוון לזה.
|
אני כבר מסוגל לשבור את העננים
אך אל נא תאמרו לי כי יהיה בהיר,
האביך הזה חודר לכל גופי, מכביד על הנשימה.
|
ועל כל שניה שבזבזתי לשווא
כשלא הייתי קרוב לידך
ועל כל דימוי שמצאתי בסתר
בכדי לנסות לתאר את יופייך
|
הו, פנטזיה יקרה
סיפור אגדות מתוק
הלא תלכי עימי עד קצוות החלום?
ובאור שיבקיע ינצנצו אדוות ברעש עמום
|
את המכתב הזה את אף פעם לא תקבלי
לא כתבתי אותו בשביל לתת לך
את המכתב הזה את אף פעם לא תקראי
זאת לא הייתה הכוונה שלי לאפשר לך
|
כל השלדים שהסתרתי בארון
דפים מקומטים שכתוב עליהם שמך
|
ואם אני אגיד לך
מה זה ישנה שלא שינה בעבר ?
|
חבקי אותי
חיבקו אותי כל כך מעט פעמים בחיי
וקר לי
בפנים
|
הנה אני עושה את זה שוב
מרכיב את הפאזל
מכל החלקים הלא נכונים
מנסה להרכיב משהו אחרון
להיאחז בו
ניצוץ של תקווה מזויפת
כדי להמשיך לנשום
|
וריחות יסמין עולים מן הדמיון
תחלום על הדבר הטוב הבאראה עצמך כמו בתמונה מושלמת
על חול הים, מחובק עם הרצון שלך להיות נאהב
אל תפחד להשלות את עצמך
|
היא משאירה בי געגועים כל כך קשים
והרי בירח לא נגעתי, והוא אף פעם לא היה שלי
|
נו תזיזי שניה את היד
אני רק רוצה ללחוץ על העכבר שלך
אני מבטיח
שזה לא יכאב
למה את כל כך מתגוננת?
תתפלאי כמה כפתור אחד יכול
לעשות
טוב
|
רק רציתי לאחל לך מזל טוב
חברי הטוב שקרע את נשמתי
ובאותה הזדמנות רציתי לשאול
|
מי אני שאספיד גיבורים?
שבוץ הקרב החם והארגמני לא נמרח על פני וידי
|
בזמן האחרון אני רק רוצה לישון
להירדם ולעבור מסיוט אל תוך חלום
לפרק זמן קצר להיות אדם אחר
להרגיש טוב עם עצמי עד שאתעורר
|
שומר חשבון, כמו רוכל במכולת:
אז מה היה לנו שם?
|
רבו שתיקותיי על מלותיי
כעת לא אומר מאומה
לא אוסיף דבר
|
כבר מכיר את הדרך הזאת
הלכתי בה לבד
וכך גם אחזור
כבר הייתי כאן קודם
אני זוכר את הכל
כלום לא השתנה
רק שהכל אחרת
|
אין בי את הכח להלחם את המלחמה הזאת,
מלחמתי האחרונה
על מוצב אהבתך.
אל תתני לי את המבט הזה
נכון שאת שונאת
שאני אוהב
שאת יודעת?
|
בוא, (היא אמרה: ) נדבר על סקס, לדוגמא.
"נחמד מאד" (אמרתי) מחשוף. זה.... (אדום) בד איכותי?
(לא, מתחת! אדום!) נשיכה. אתה- (גיחכה) -
מקשקש.
רצף מילים (אולי אירועים,
|
זה האוויר שלי שלא מרגיש כמו פעם
"הכל פה שחור בדרך לריאות" הוא אומר.
נאנח
ומוציא סיגריה.
"רוצה שאכטה?" הוא שואל בהתעניינות
|
לכי אליו, שמש
והאירי את חייו
השאירי אותי כאן לבדי באוויר הקר של סוף הסתיו
כמו מלך מסיפור עתיק
שדעתו עליו אבדה
גם עליך, שמש, אספר סיפורי אגדה
|
ודומה לי לעיתים
כאילו נלחם אני
בשדים!
בפיתולי אויר מהביל
|
לך, תעשה סיבוב, תחזור עוד עשר דקות
אנחנו נשים אותך בממתינה
יש שם מוזיקה טובה
הצלילים האלו שאתה שומע
זה החיים שלך עוברים לידך בלי שתעשה איתם כלום
|
אז מה נסגר איתך באמת? הא? מה העניין?
נגמרו לך המלחמות אז אתה חוזר להלחם בעצמך?
בוא, 'סתכל שניה מסביב.
מה אתה רואה?
לא רוצה לענות, הא?
ברור שלא.
|
הרי לך !
אתה וכל המילים שלך.
מרגיש טוב שם, מאחורי חומת המקשים שלך, נכון?
מן אורגזמה חולנית של פליטת משפטים דביקים וסמיכים
|
בחשיכה, כך נאמר לי על ידי רבים בעודי ילד,
נחבאות פלצות מזוויעות.
|
ושוב את הולכת בלילה
מכניסה לריאות עוד טיפה של אויר
מורידה שרוולים כי קצת קר לך
ולמה קר את לא יכולה להסביר
וכל המילים שאמר לך
חלולות וריקות כמו קרע בזמן
והבטחה אחרונה שנתן לך -
שהוא יעזוב לעולם -
- כי ביקשת .
|
וגם אם הייתי יכול
לא יודע אם הייתי לוקח את הכל
בחזרה
רגעים קטנים של אושר
מהולים בכאב חודר וחד
אבל שוים כל שניה
ודמעות שנבכו
על דברים שלא קרו מעולם
ומאוחר מדי הלילה
|
זה עוד בוקר של סיגריות
עוד לילה של אלכוהול
לא סופר את הימים
אולי אני
כבר לא יכול
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"כשהיא לא
הסתכלה הורדתי
לעצמי את
המלכה..."
מתן וילנאי. |
|
