|
שלא יחזיר אותי שוב
לרגע ההוא, הכואב
|
כל החיים חולפים
בתהייה על החיים.
|
תחת אדמה בוערת,
מסתתרת
ארץ...
|
אם רק שלוותך תחדור אליי,
כאהבתך
כלשונך
|
וריחך בחלל מתמלא בריחות של הסתיו
ההולך וקרב.
והדף שהיה, הוא נשאר
נשאר ומסרב.
|
נבגד. מרגיש לכוד.
נבגד.
אוהב אותה,
חסר אמון.
|
מתבלבלת בין מציאות
לדמיון.
בין שפע לעוני,
לדלות נפשית
לאושר.
|
התעמקתי בך באותו יום
כמו משננת את דמותך בפעם האחרונה.
|
שוב מתענה בשתיקותיך, שתיקותיי.
ושוב אתה ישנו
ושוב איננו כהרף עין.
|
את מנסה ללמוד
איך שוב
לנשום בלעדיו
|
חדר. ארבעה קירות. דלת. מנורה. שידה וארון.
חדר...
|
עמד לידי אדם.
זעוף פנים.
מתוך ארובות עיניו
מנצנצות עיניים.
כחול בהיר שאפשר לטבוע.
|
יודעים מה זה כשאומרים לילד קטן "זה אסור" ואז הוא דווקא הולך
לשם?
|
אין לי כוח.
שיקח אותי אליו,
אם זה מה שהוא רוצה.
|
הוא מוצא אותך בסוף כל יום עבודה עם ארוחה חמה על השולחן
ולבנים סקסיים במיטה...
אני מחכה לו עם כוס תה טעים שאני יודעת בדיוק איך הוא אוהב, עם
מסאז' מפנק ולבנים סקסיים ב... אוטו...
ואם רק היה רוצה גם "ההיא"
הייתה מחכה לו עם לבניה הסקסיים...
|
לא רוצה שעוזי יהיה שם כדי לענות לתחינת הניצחון או ההפסד
בכבוד של מכבי חיפה...
רוצה שהוא יהיה כאן לשיר איתנו עוד כמה שירים...
|
במותך חגגו לך חיים
בחייך חגגו לאחרים.
קשרו כתרים, קמו מלכים, נפלו ואינם
ואתה היית, היה ונדם.
|
"כאב חד משסע את ליבי בכל פעם שאני נזכרת...
אין מקום בעולם בו אני, יכולה להיות אני.
תמונות נורות עליי כמו הכדורים שפילחו את ראשן של הנשים הללו,
הנשים שכה טרחתי על עצמי לשכנע, שאני עוזרת להן.
נותנת להן תקווה לשרוד.
|
היום נסענו ביחד מתל אביב לטבעון, כמו פעם, החיילת המתפשטת,
זוכר אותה? חשבתי שאולי, אולי זה יחזיר אותך למקום ההוא,
הנעים, הנותן, האוהב, זה שלא התאפק והניח יד על הרגל שלי,
וליטף, והתעצבן בקולי קולות, זה שנתן לי לאהוב אותו.
|
והיית לי אור קטן
שדחק הצידה תקופה חשוכה.
|
לא הייתה לי כל סיבה נראית לעין לרצות בך;
איש שמן, מקריח, מכוער, עם שערות שגדלות כפרא על כל הגוף
(גם בגבות ובאף, זה לא שלא ראיתי), גבר מזדקן ופחדן... אז למה?
|
ואוכלת, מקיאה, אוכלת, מקיאה, אוכלת, אוכלת, אוכלת...
מקיאה.
|
הנחת לי בעדינות נשיקה חמודה על השביל שבין קצה השפה לשפה
עצמה.. אם רק היית מפספס לכיוון שמאלה...
ואז הבמאי הנערץ שלנו יצא אליי.. "יופי, עכשיו כשאת עוזבת את
הלהקה אני יכול לזיין אותך" "אמרתי לך פעם ואני אגיד את זה
שוב- אם כבר מישהו, אז משה"
|
ככה נפרדנו, אני ואתה בנשיקה... משה וביאנקה בנשיקה.
לא, זאת לא הייתה נשיקה של "אני ומשה אומרים ביי" כמו תמיד..
זו הייתה נשיקה של "אני ומשה מתנשקים". לא עברה בי צמרמורת של
חוסר ביטחון זה היה הכי נכון. הכי אמיתי, הכי משה. כמו
שהרגשתי, כמו שרציתי, כמו שחלמתי
|
אני חייב להודות, לא חשבתי.
כשעשיתי את זה לא הייתי בקו השפיות. לא נתתי לעצמי דין על
כלום,
פשוט עשיתי.
|
כשהוא לי טעם וריח וגוף?!
שהוא אהבת חיי.
הנה, הריח שלו עליי
והוא משקר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אמא לא תשדך לי
שוב.
אמא לא תשדך לי
שוב.
אמא לא תשדך לי
שוב.
הבליינדייטר |
|