אז עמדנו שם, אני, חבילת הנובלס המקומטת שלי והיא.
תמיד אהבתי אותה רכה ולא קשוחה, פשוט מלטפים יפה וסיגריה קורצת
יוצאת מהקופסא בחינניות, סטייל דוגמנית אנורקסית על מסלול.
חסר עכשיו רק גשם, חשבתי לעצמי, מין מצב אבסורדי כזה של קומדיה
משנות ה-50' שכזה.
היא בט
|