אל תבינו לא נכון, היה לה פה גדול, והיא ידעה איך להשתמש בו.
תמיד אמרה את הדברים שהיו לה. לפעמים, בזמן הלא נכון, ובמקום
הלא נכון. לעתים, כשהייתה מסתכלת אחורה, ובוחנת דברים שאמרה
לאחרים, נפגעה. מעצמה. היו הרבה דברים שאם הייתה חושבת עליהם
מראש, הייתה מעדיפה
כשהייתי ילדה
קטנה וטיפשה
איחלתי בהפסקת
האוכל
"בתיאבון"
כמו שהמורה
ביקשה...
ואז כולם
ענו:"חן, חן
לחן" וצחקו
ואני בכיתי.
מצד שני זה פינת
סלוגנים לא
רחמים עצמיים
ונוסטלגיה...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
