[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות השירה החדשות
וכל מקלטי הרדיו יקפצו כחרגולים

ביחד נצעד לעבר רכבת מרכז

בנדנה מגוחכת לראשי המוזהב

נשארת בתחתונים סגולים

הכל אל האסלה נשטף,
הכל במים מוצף.

ארוטי
קרעי אותי כמו מיתר שהתפקע!
כמו זאב ערבות רעב שהשתגע!

מורבידי
הם יהיו כמו קהל עיוור
כמו רוב דומם
כמו הסטטיסטיקה של סטאלין.

יושב על הכורסא
שסוע,
מעלה גירה.

כל יום הוא קם בבוקר יש לו מראה שמביטה עליו בסיפוק מחורבן.

טבע
תינוקך ימות,

נשארתי אותו בן אדם בבסיסי
אבל הכל השתנה מסביבי

כמיהה
חלומותינו הנשגבים
בוהקים בלילה הקודר

כמיהה
נוסעים באזכרה הישנה
עם יזהר כהן העציץ

ולקחתי צבעי פנדה בשיעור מלאכה

גורל
ללכת בסמטאות בין אויבים
בעיניים חדורות .

הבורסה מלאה בחורות ריקות,
קליפות של שום.

ייסורים
אין עלה של זית ואין יונה.

בהלה קיומית בחלל,
הוראות שימוש מעבר לים

ארוטי
אני בתוכך כמו צוללת,
מנווט את דרכי אל האינסוף.

רעל
בצוואר הבקבוק,
כמו מזרק מאיים להתפוצץ.

ייסורים
כל הבנות שפגעו בי לועגות לי עכשיו
בשורות ארוכות ורחבות של אשמה.
כמו בכנס הסתדרותי שאבד עליו הכלח.

הציבור מבקש לדעת
מה איכות הקש במזרון

גורל
הם מתים מדום לב באמצע ישיבה חשובה,
וכל הכסף מתפזר בחלל האויר הריק

כי לא מספיק משפט

תכה בי בזעם גולמי,
תמחץ אותי מתחת להררי אשפה,

תקשיב לווקמן שלהם
תשחק בטטריס להם
ותאכל את הבמבה שלהם

שירה טובה
שירה גרועה

הומור
בוא נרד לים,
יא מניאק

טווה קורים דקים
כמו זונות בורגניות

משחקים בגן השעשועים של תלתלי הקופאית

יחסים
רציתי להיות ילד אמיתי
עכשיו את לא רוצה לראות אותי.

אני אתקפל
כמו כיסא זול בים.

מחאה
ביום אחד אמרו שיש אדם כזה עידו הראל,

מקום
עזריאלי מעבר לכתף,
המרפסות העגולות של פרישמן מנצנצות עם הבוקר.
השעון באלנבי פינת יהודה הלוי
לוחש אל השעון ביפו.

מקום
את מצטמררת בין אצבעותי כפסנתר כנף שמעופף בשמיים בוואריים
תכולים.

פורטיס על הקורה

לא קורה פה שום דבר
בובות מסרט מצויר

אכזבה
מבעד לכוונת הרובה אני מרוקן עלייך מחסנית,
משתין אל פנייך דרך קיר גרפיטי דהוי,
יורק מסמרים.
למה את חייבת להרוס הכל?

סופרים סוסים לבנים ברקיע

ארוטי
הייתי משחק לך איקס עיגול על החלון
בעודי מלקק סוכריה או בונבון

מסיבה מטורפת עם גלגל ים וסירה מנייר.

מצב
הפרות אילמות מסביב ,
מאשימות אותי במבטים עוינים.

בתוך חמסין סותם עורקים,
ערב שירה בנצרת הטרופה.
הקרום של האלומיניות נסדק,

גבר אישה אכזבה
אוכלים ירקות מאודים

מצב
הזונות כל כך יפות והפקידים כל כך מכוערים

אטוס על האוקינוס
בבליל האורות

ג'ננה
דגי זהב שרוטים
שרים לי פורטיס על פי תהום,

כל צליל מזערי יגרום לריסוק.

ייסורים
הדם שלך נקרש על לוחות הברית,
אבל הוא יושב בשמיים ומפליץ,

מצב
האס אמ אס לא מגהק
כמו סמיילי זועק
כמו מסנג'ר מתפרק

אולי בסככת אבטיחים בפינה..

מקום
ואת חיפה,
כמו אישה שמנה בעירום מלא.

האריה שועט אל אולם הקולנוע,
הפנים מאדימות .

הוא טורק את הדלת בזעם לא ברור,
משחרר מגרונו טירוף עצור.

החקיין מצלצל הוא דורש מזומן

זה הגורל שלך, פרעוש,
איפה שאוהבים אותך אתה נעדר

הנמלים מתחלקות לשלשות

אז סתום,סתום את החור שבראש!
בשביל זה יש צמר גפן מתוק,
אז תשתוק.

הם מתים כמו זבובים

מצב
האידיאל הכי טהור
הוא הרצפה שעליה אתה הולך.

מחאה
ענני גז צחוק ממלאים את החלל,
חונקים את מה שנשאר מאיתנו.

מצב
המוניות מבעבעות
ונסחפות אל הקרקעית,

תהיה מהנדס
פיזיקאי אטום
ולא יהיו בעיות ביום יום

גורל
מתאבד הרוקנרול של דיויד בואי זורק את האמת בפנינו

יחסים
כשתהיי אישה
נוכל סוף סוף לדבר.

מצב
כובש את הבננה בתנועות מאכלת פרועות.

הולכים להתאבד ,
הגשם כבר יורד,

מצב
אם ייפתח מצנח ההדחקה,
אצא כמו שד מהפינה בתיקרה

אלגוריה
רק חולצה נקיה
וחתול במגפיים

דני סנדרסון צדק.

תכיני לי קפה,
הזמן כבר צועק.

ארוטי
היד שלי מציירת לך קולאז' על הישבן

גורל
בסוף אתה רוצה
אל בין רגליהן הריקניות לזחול.

נזרוק שעונים אל הנהר שיערבב את הכל

יש לי 900 דקות ריקות
בקסטות מכרום

להגיד קופץ זאת אולי הגזמה

המלחיה כבר לא תצעד קדימה
בפלוגת עליסה בארץ הפלאות

מחאה
ואמרתי לך,

מרת כסף,

ג'ננה
הספריה קורסת
והספרן בורח

יש לו וירוסים בגודל של דלת

החרב המתהפכת מעל לראשי
הולכת לנחות עלי כל שניה .

ארבע אימהות
במופע צלליות

אמא אלוהים
גם לאבא יש קשרים

אני הולך בתוך החדר,
פנים מול פנים.

עכשיו הוא שוכב במקרר

השיר הבא שאני אכתוב הולך להיות מגניב,
אין לי שום ספק.
השיר שאיתו אהלום בקהל הולך לשנות סדרי עולם.
יותר מאיחוד של הביטלס,
יותר מקאוור של בטי בם.

בדידות
היא תצלע לעברינו מגובסת כמו בסרט מצויר,
תשמוט מקור ותבכה.

יחסים
אני קם בבוקר,
את בוכה.

גורל
וכבר 21 שנים אומרים לי שתהיה מלחמה

דיאלוג
זוכרת שהיית מוותרת
על האגואיזם שלך לטובתי?

אנחנו חושבים שאנחנו נמרים

מחאה
שדבר לא יצא ממך כבר
חוץ מקיבעון גיל טיפש-עשרה
המוכר והחביב
כאילו אמנות זה לעטות חולצה שחורה וללכת למסיבה ביום שישי

גיהנום
אין לי ברירה,

אשרוף הדירה,

לפעמים--------- אתה יודע------------ החיים נוסעים בלי
שליטה------

המדרכה,
פונט של שחור אורבני.

שמלתך על רקע הוינטלטור עוד מרחפת מעל ראשי,
שפתיך מרפרפות על שפתי .

רציתי לקדש אותך
במדרחוב השינאה .

ארוטי
צלילי הנבל והחליל
שטיפסו במעלה ירכיה רוטטים

מורבידי
ואתה מרגיש שאתה הפגר הכי אדיש בעולם.

מצב
התשוקה ממריאה מהדיו הדולף,
קירות הבניין ממול מסמיקים.

ג'ננה
החוט הדנטלי מצחקק בחדר השינה,
הסבון בוכה בדמעות אולטרא סגול.

לבלוע את האבל
כמו פרוזאק חביב

עכשיו היא מתגרדת בצורה חתולית

מחאה
במקום הזה נישיר מבט,
אנחנו אנשי האוטוסטרדות,
זחלי הכרמלית.

זה הזמן לשכוח את העוגה בתנור

לא
גם קבלה אין לי

גורל
פרסומת משנות התשעים עוד טענה שיש אירופה בחיפה.

כמה מכוער היית
כל כך יפים היינו

תראי אותם, חליפות ופפיון

עושה מסיבות הפתעה לעצמי
ומשוחח עם עציצים מהחינוכית

כולנו דואגים לחיצי ההכרה,
משתדלים לגלגל בקבוקי תבערה

כל הזמן אותו רשרוש
חוזר כמו שוס משושה

הומור
החזון כמו צרבת,
הדירה של אישתי

גורל
כל הצללים בורחים מבן יהודה באותה השעה.

דיאלוג
כל כך מתאים לך בלי אלוהים

שורה של שיניים צחורות עם חיוך נדרש.

ירדתי על ברכי בפניה,
והתחננתי שתחזיר את הזמן לאחור.

מצב
כל וילון מרשרש מהרוח הוא יציע,
כל צעד הוא הוא על פי תהום.

גורל
עוד שיר אהבה
על טיפשות מופלאה.

אהבה
שלפוחיתי היקרה....

ג'ננה
לא עוזב את העיר,
יש לי שיטה לא עוזב גם אותה .
לא עוזב עם משאית
או עם כרכרת מערבון.

אכזבה
אני רוצה לטבוע בים.
רוצה לשתות לך את הדם.

גורל
ימים מחורבנים
והחורף
לא חורף
עדיף חור בגג.

הרהור
העולם יהיה כה ורדרד ופרוותי,
אסע לי על סקטים ברחוב הראשי

ג'ננה
מטוסים חגים מעל לראשי,
נושאי המגבעת ואני (אני מזמזם).

געגוע
לרוב אני סתם מתגעגע
רחוק וטיפש

כמיהה
אם כי אף על פי כן דקדוק למתקדמים
בתחנת הרכבת בית יהושוע
כביש עוקף אילת חוזר אלי מבט שזוף מירפוק צבוע

עליך מונח סדין לבן
והיא מגלגלת סיגר

גורל
והאיברים מפוזרים
נעים וזעים

כל מה שנשאר בזיכרון
עוד חי

מבעד לסלסולי העשן
נולד עוד לוליין הזוי.
ערפל מסריח התערבב
בריפוד החום של ספה פאסיבית

רצית להיות לילית,
בינתיים נשארתי נפוליון המת

נוסטלגיה
אריק ובנץ עושים חראקות במרצדס חלוד

מצב
מוכרחים להספיק
למלא את הריק
אחרת נאבד את עצמנו.

על המצח של גולדה מאיר

עשרות זמרות ליווי עושות לי קולות מהכיור

נשפך על הרצפה

גורל
וכל הנשים המאוהבות

והאלות המנוסרות

אסור לאלתר במסדרון

דבש ניגר

מים מצפצפים על
אנשים קטנים

עד שהשמש מתחילה להאדים
סוגרים את התריסים

אמא, הלכתי לוודסטוק כי הבנות היו פתוחות,
כל הזמן זיינתי,
לא זוכר ת'להקות.

מליון כוסות קפה בודדות בכיור

עמוס בגלל סקרנים,
כבישים גדושי מעוינים

תבעטו בו, תבעטו באיש החוקן,

מקיש
מקיש
כמכונה

וביום השביעי
שבת ה' מכל מעשה.

עם כל גרגיר חול
שנופל בדממה

יורים
עלי
עדשים
באדישות עד אין קץ

שומרים קופסאות גפרורים
מנשקים פגושים

מחאה
אז אל תקרא לי אחי,
כי אדם לאדם זאב.

משאית זבל מהבהבת מיבבת

יחסים
את רואה את הפניה?
את עוקפת את הקרביץ
ויורדת בבנק המזרחי,

פעם אתה למעלה,
פעם אתה למטה.
מטפס על מגדלים

כבשנו את סוכת המציל,
כבלנו את קסטרו לחסקה,

גורל
אתה לא חי ולא מת.

שואף באולטרא סגול
נושף באינפרא אדום

סוודר נשי,
קומפקטי בשלג
שער פחם חלק

קר בקודקוד
להביור מבפנים
ממחזר את עצמי
מאבד חלקיקים

40 שנה של טיול שנתי

תלתליו עפים ברוח,
הוא לוחץ על דוושת הגז

החשמל זורם
התנועה מסביב
עונות השנה
חגי המדינה

וכולם מריעים:
סלים!
סלים!

ארספואטיקה
הבט להם בעיניים

מבט ארוך ארוך

עד האזעקה עוד נספיק לדבר,
לפני שהצליל יתעוות.

פורש כנפיים לאור היום,
משחק אותה" קול"

ארוטי
אני רוצה לגאול אותך,
מהבתולים,
מההורים,

בן אדם נוסטלגי
בעיר השיכחה

שוק מטורף מחרמן אותך

התקציב נגמר
וזה סרט לא זול

רק זורקים כמה מילים על הדף ושותקים
כמו בסרט
יומרני

ארוטי
מי את חושבת שאת בכלל

כשנהיה זקנים צ'רלי עוד ירדוף אותנו,
משופם וחייכן וצעיר.

נשרף הנחיר,
אין לי כוח

דיאלוג
אולי כי האוזן שלי שבורה

גם שם מכוניות מתרסקות
בלילות קפואים

מחאה
רציתי שימאסו בי,
וירוצצו את גולגולתי
על המדרכה .

לעולם לא יוכלו להסתכל עלינו
באישונים תל אביביים
ולכתוב- "תופעה"

יחסים
או מיי גאד!
איך לא ראיתי זאת קודם?
ידעת הכל והייתי עיוור?

אל תחבקי אותי אפילו לרגע

גזרים שיעמדו בביטול עצמי תמידי לנוכח שקית סנפרוסט.

מקום
והוא הבהב אלי בצעדי ליפה אימתניים,
הניח אותי בכף ידו כפרפר נחמד.

טראנס לנמלים,
פרוזאק והילולים

רומנטיקה
אולי מחר?

אולי תבוא?

ארספואטיקה
החיים הם קשקוש,
ואני מוכן להמשיך לקשקש לכם את הצורה
עד יום מותי.

את לא רוצה אותי.
את לא אוהבת אותי.

כבר התרגלתי לפטישים שהולמים בי כל היום

יחסים
עוד אלפית שניה במירוץ הזה
ואהיה סמרטוט רצפה

ארוטי
עוד,
לרצות עוד,
להיאחז באיבר
בציפורניים.

גורל
גמור!

בדיוק בחמש ושלושים.

יחסים
בהינץ תפרחת את מתעוררת
התעוררות ספקטורמיאלית

קינה
את מביטה בי בעיני עגל גדולות ומתכחשות,
כל הנזירים המונגולים מבינים לליבי.

ארוטי
לקלף לך בננה סימטרית צהובה,
וברקע שיר השירים.

מוכר את עצמך מהבטן,
צועק בסיטונות

שיפוצים כל החיים זה חשוב,
נבנה עוד אולם עזוב

רושם על הלחם
שירה חדשה

בטלוויזיה
דשא רך רדיואקטיבי

ג'ננה
נתתי לו איזה קופסת זיתים,
היתה לו עצמאות במגילה .

הדרמה,
אהובתי,
נמשכת.

צעיר ערבי מוחא כף על כף מאזניים.

מצעד האיוולת,
בראש המנוולת

ייסורים
לא קל להיות מעצב שיער בבוגרשוב
ליד פוסטר צהוב של צביקה פיק.

אתה נוסע ברכבת התחתית כל הלילה.
רוסי שיכור לידך,
ספר כבד בחיקו.

יין שרדונה ייפתח בניו יורק,
אצלנו הם ימשיכו לקסס.

מצב
בין משפחות של אינטרסים
ורדים דוקרניות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קונספירציה
עכשיו דגי הפנדה נוקמים, כן הם נוקמים, נמאס להם להיות מקופחים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
חחחססססהההה.
צעקתי.
לא זוכר למה אבל צעקתי.
אולי כי קמתי עם חסה, והיא הייתה חומה.
שרופה יותר נכון.
על הגז.
וחסה על הגז זה מגעיל.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
ארצישראל
אני יושב בחדר מצהיב וצר בעיר הזאת,
בשכונה המגאלומנית הזאת שיצאה מכלל שליטה.
אנשים ברמת אביב שוכרים דירות שני חדרים ב 800 דולר בשביל לא
לשבת בכרמיאל ולחכות לטרמפ מחברי ילדות בוגדניים.

מיתולוגיה
(עפיצון רוקד ריקוד אפילפטי ופחוסונת מנסה לצלם אותו)
פ: עפיצון, נו, אני לא יכולה ככה לצלם, אתה עושה לי סחרחורת .
ע: פחוסונת, אני לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת, משהו
בחיי חייב להשתנות,


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
אינדי
אל היצירה
הגליון השני מתוך שלושה של כתב העת שטקר זצ"ל, ירום הודו, שזכר
ניסיו ונפלאותיו יהא נצור תמיד בליבותינו. או שלא.

אינדי
אל היצירה
העיתון שריגש מיליונים ברחבי הגלובוס, תינוקות נקראו על שמו,
וגם ערים קטנות, מגיע סוף סוף גם לבמה חדשה.
קבלו אותו - שטקר!!


לרשימת יצירות ההקראה החדשות
שירה

אין לך בושה.
רטובה באמצע אוגוסט,
את מפתה כל עובר ושב.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
תגובת המערכת:

צודקת !

אם היית קוסית
הכל היה נראה
אחרת !






האמת בסלוגנים


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/IdoHarel
יוצר מס' 2171. בבמה מאז 5/4/01 16:39

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעידו הראל
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה