[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גש כבר לעניין, חשב אבנר,חתיכת חרא שמן, מגעיל. גש כבר לעניין.
"כן", אמר דוד. הוא פרש דף נייר שעליו מודפס גאנט כלשהו על
השולחן והחל לישר ולהחליק אותו ללא כל צורך. נראה נבוך בעליל,
או העמיד פנים בכישרון רב ככזה,

האבק האפיר על ארגזי הקרטון הנערמים על רציף הבטון הנמוך,
המטונף. סיימנו לפרוק את כולם כמעט מן המחסן. נותר רק להעביר
אותם אל ארגז המשאית. נכנסתי, מושחר ידים, דביק במדי האל"ף
המוכתמים שלי, אל המשרד

אורבני
-"מעניין את הסבתא שלי," ענה יוני "אני קצת מתקשה להינות מזיו
החמה ומתפארת הבריאה כשאני יודע שבכל יום שעובר, נפער חור גדול
יותר ויותר בשרידי קרן ההשתלמות המסכנה שלי. את הפיצויים כבר
גמרנו לאכול.

היא הלכה לאחור, מצאה את המיטה והתיישבה עליה. משתדלת מאד
להיראות רגועה. לא לעשות תנועות פתאומיות. יד אחת שלה רעדה.
הסתירה אותה מתחת לכרית. הכי חשוב לא להראות פחד.

המכונית התנגשה בעוצמה רבה באוטוביאנקי החונה, בנסיון כושל
לעקוף אותה מימין, והעיפה אותה אל גופו של אמנון. הוא הוטח
אחורה, נחבט בחוזקה באחת המכוניות אשר עמדו בתור הלגיטימי, זה
שעל הכביש, ומשם נהדף שוב אל השוליים, נופל על פניו לתוך החול.

"לא הייתי אמורה לרחם עליו? או להצטער? הוא היה, בכל זאת,
איזושהי גרסא, חלאתית, של יצור אנושי. לא. נראה שלא. בכל
מקרה, הזמן למחשבות כאלה היה לפני ולא אחרי. שרץ אחד פחות על
הפלנטה הזאת."


לרשימת יצירות השירה החדשות
אידיוט
היא אומרת
אידיוט מגיע לך על זה
אידיוט צמרת

בואי לים
נעשה שטויות
נזרוק חלוקים
בואי להיות

הזמן קצר
קצר מדי לתפקידים לא מתאימים
וקצר מדי לחולמים
חלומות שאינם שווים בחלימתם

נתרווח ונסעד
את שביעות לבנו
בכף היד
אכה על עכוזך

היא עולה על האוטובוס
גבוהה ורזה ואף-על-פי-כן מושכת


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
פאסט כתב בזעם, תמיד בזעם ותמיד עם הזין. העולם שלו היה, והיה
כזה מקדמת דנא, כפי שעמל להוכיח ברומנים ההיסטוריים שלו, עולם
של צדיקים ורשעים. והצדיקים לא סתם צדיקים היו. אלו היו צדיקים
סקסיים, משורגי שרירים. צדיקים משובחים מאין כמותם.

אתה מסתכל בטלביזיה ורואה את החיילים האמריקאים, עם נעלי
הכמו-פלדיום הנוחות שלהם, עם כל הציוד המונח וקשור עליהם כהלכה
והמקצוענות השקטה של כל דבר שהם עושים. רואה, ומשווה את זה
לחנטריש שלנו.

דה-גול צועד במורד הרחוב. הוא גבוה ורזה כתורן. איזו מצנפת
הוסארים משונה על ראשו מקצינה עוד יותר ומגחיכה את התכונות
הללו.

פיטרו את המנקה אצלנו. לפני שבועיים שלושה. עולה חדשה, רוסיה,
מבוגרת. אין לי מושג אם הסתירה בסי וי שלה דוקטורט
במוסיקולוגיה, או לא.

הרכבת הגיעה לתחנה בהרצליה באיחור של שעה וחצי. קצת צפונה מן
התחנה ירד מחסום הרכבת ולא עלה שוב בשל איזו תקלה טכנית.
השוטרים שהגיעו למקום נקלעו לפקק של נהגים זועמים ומגדפים
והשאירו את הקטר ואת המכוניות תקועים במקומם זמן רב, כמין
ענישה קולקטיבית, למען יראו וי


לרשימת יצירות המסה החדשות
בוקובסקי.
כן, אני יודע, הנדוש שבנושאים. כל הגימנזיסטיות המיוחמות של
האתר הזה, ושל כל האינטרנט המחורבן, נושאות את שמו לשווא. אבל,
בכל זאת, בוקובסקי.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
'הוד
פוקימונותך!'


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/EndrewNewtonWiles
יוצר מס' 21709. בבמה מאז 4/4/03 3:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאנדרו ניוטון ויילס
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה