|
כמה שאני כועס, אני רותח, רק אמצא אויב, כל יריב אפשרי ואכלה
בו את זעמי. האפשרות שאני אתרגז אינה גדולה ואינני ידוע בפתיל
הקצר שלי אך גם לי יש קווים כשחוצים אותם, משהו בי נדלק.
|
"ערמומי הנער" חשבתי לעצמי אבל בקנוניות ואינטריגות חסרות
חשיבות אין לי מתחרים, עמדתי מולו ממתין גם כן. הוא התיישב
לבסוף במרכז הספה, בחרתי את כורסת היחיד שהונחה בניצב לספה.
ניסיתי לא להיתקל בעיניו. הוא הביט בי בפה מעט פעור מנסה למצוא
נושא לשיחה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
שפצור ומחזור?!
איפה הגבול?
די לצנזורה!
די לקיפוח
הספרדי!!!!!!
מישהו שרואה
יותר מדי
תעמולות |
|
