|
וגם בלילה ההוא באת אליי
כיסית אותי בשמיכת כוכבים
ונשקת למצחי נשיקת ירח חרישית...
|
...והאור, אותו אור עדין
ממכר אותה אליך
ואל התחושה המופלאה
שהיא
תמיד תהיה שלך...
|
הייתכן שעוד תרגשני שקיעת שמש ארגמנית
עד דמעות?
|
עקבות אופניים על שביל רטוב
וריחו המתוק של סביון צהוב
מביטה מעליי, השמיים בוכים
מתכופפת וקושרת את השרוכים...
|
עוד יום בלעדיך
והאפור קודר אף יותר מאתמול...
|
כשכוכב ראשון מזהיב בשמיים
הוא מפנה אליי את פניו
וכוכבי עיניו נוצצים אליי באור מסנוור...
|
ואני כאן למטה לעולם לא אדע
מדוע, לירון, עזבת כה מהר
|
אתה זוכר איך ישבתם שם מזמן, נתת לה פרח קטן
אמרת לה שאי אפשר
שאהבה אצלכם זה משהו שנגמר
והיא צחקה, מוזר
|
את נחנקת בתוך חדר פרוץ
פתאום פוחדת להיות לבד
ואז שותקת, משתגעת
כבר בלי התום שאבד
|
הייתי משוטטת בין הקירות
הייתי עושה בם צורות
שיהיו לי שמיים
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני לא דורשת
מהבנות שלי
הרבה. רק שישמרו
על הגזרה,
ושידעו איך
להתנהג עם
הלקוחות. בייחוד
מהמשרדים
החשובים.
ושילעסו מסטיק.
אבל לא כמו
בהמות.
הלן ספיבק,
מנהלת ובעלת
סוכנות הדוגמנות
ספיבק, בראיון
חושפני למגזין
במה |
|
