|
אני אוהב כשהיא מחייכת
אני אוהב כשהיא מדברת
ושהיא הולכת
ואפילו כשהיא שותקת
|
את- את
אני- אני
את- אני
אני- את
|
זה סיפור על כרית
כרית יפה, לבנה וחלקה
|
אך אולי זה לא נגמר
לא שכחתי, יש מחר
|
כבר לא היו פתחי אוורור, והאור כבר לא הגיע, הגעתי לסוף ומשם,
ומשם אין יציאה. מסתבר שהדרך החוצה נמצאת רק מאחור.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
