|
אלוהים יצא לחופשה
אלוהים מצא לו חתיכה
חתיכת אדמה
|
יש הרבה ילדים בעולם
יש הרבה חיילים בעולם
וההורים מפסידים עם הילדים בקרבות
והילדים מפסידים בקרבות אחרים לא פחות
|
בייני ובין הבדידות
עומד אתה
אולי טעות
|
מה לוקחים מכאן הלאה
ומה בוחרים להשאיר
איך כל שיחה איתך
נגמרת בשיר
|
אף אחד לא חודר, לא עוצר
לא מקשיב, לא מדבר
לא אליי
|
רק הזמן
יש לו נטייה מוזרה
להיות יחיד ומיוחד
כי לכל אדם זמן משלו
להיות במקום
להרגיש איזה רגש
לבכות
ולשמוח
|
את הראשון אהבתי
את השני כבר הדחקתי
אחר כך התפכחתי
|
תחבק אותי חזק
כן ככה
תנגב לי את הדמעות
בעדינות
ותנשק אותי במצח
מאהבה
עכשיו כשאני צריכה אותך
|
ומסתבר שכל מה שאנחנו צריכים בסוף היום זה קצת חום. אז
התיישבתי לי מול התנור כשהבדידות חנקה אותי והייתם צריכים אותי
הכי הפריע לי שלא רציתם ואז הייתי צריכה אותי.
|
אתה תמיד משגיח מהצד, תמיד בעניינים.
אתה תמיד אומר משהו בעניין ותמיד יש בזה משהו חיובי.
אתה תמיד מוצא על מה לריב, תמיד מנשק ומחבק תמיד אוהב ומוצא בי
משהו לא בסדר.
|
ושוב אתה אומר לי שכתבת עליי משהו, וזה שוב נשמע כמו משהו יפה
שאתה עומד להקריא לי, משהו שירגש אותי, אבל זה שוב על הכוח שלך
ועל החולשה שלי, זה שוב אתה מולי ואלו שוב אותן דמעות של מה
אתה ומה אני, וכמה.
|
ומאז חיפשתי אותו הרבה, בכל מיני סיטואציות, חיפשתי אותו
בסטוצים, חשבתי שהם יהיו האחד, ובאותו הרגע, הרגשתי מלאה,
מסופקת כאילו הכל חזר אליי, אבל, כמו תמיד, הם גמרו, יצאו,
עישנו סיגריה, ולהתראות.
|
מחשבות והרהורים ברגעים של כלום, עוד קוביית שוקולד, עוד
סיגריה שנותנת לך חמש דקות פחות לחיות, חמש דקות פחות לעשות
איזה מעשה, חמש דקות פחות להתחרט עליו.
|
אבל מה הצעד הראשון? כל פעם נדמה לי שאני קרובה אל האושר ואז
פתאום מוזה אחת מחזירה אותי אלף צעדים אחורה או שהבועה פשוט
מתפוצצת.
|
הסרט שלי מתחיל בחורף, או בסתיו.
התמונה הראשונה מלווה נעימת פסנתר, כזו שתעורר בצופים את
התמונות הכי כואבות בחייהם. כל כך תעורר, שהם יכירו את הכאב
הבלתי נסבל הזה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אם עוד מישהו
מעיז לקפוץ לי
כאן מול העיניים
אני מוחק שבוע
מבמה!
עובדיה לפני
שהוא הולך לחטוף
מכות מזה שמאשר
את הסלוגנים על
כל הפקסים שהוא
קיבל לשווא
והתהיה עד כמה
תרחיק סמכותו של
מנהל הביצפר |
|
