|
אני לא חוזרת!
צעקתי
אני באה!
|
הוא בוכה ומחא
הוא מושך ודוחף
הוא רוצה אך הודף - וכך מלטף
מטרף מכשף,
מרחיק מקרב
הוא הינו ואיננו
קורבן וטורף
|
אהבה זרה
אהבה פרועה
אהבה ללילה אחד
ובבוקר פרידה...
|
לחפש
לבדוק
לדעת
לראות
לחזור
שוב
שוב
ושוב
על טעויות
|
צלליות אפורות
וילונות
חלונות
חדר - שקט
הכל כשורה
|
איחרתי לרכבת פעמיים...
ושוב עליתי...
|
איפה אתה נעלמת?
מחפשת אותך בהודעות
לפחות תשלח לי מסר
מחכה - 24 שעות....
|
הגשם הפסיק ובשמש הוחלף
תמשיך גם אתה, תחייך
תהפוך את הדף
|
אם הייתי יכולה
להגשים לך חלומות
הייתי בוחרת - ודאי
להיות נר... ואתה תהיה הפמוט...
|
אני מחבקת אותך - חזק
על תפחד
אתה לא לבד
|
אני מפנטזת על דברים אחרים...
דברים
יותר חמים
יותר רכים
יותר מלטפים
אני רוצה
ואתה..
רק מפנטז...
|
אני רוצה לספר לכולם:
שגירשתי אותה בלי בושה
ולא היו לי ייסורי מצפון!
|
אתה שותק ומסתכל
לא מדבר ולא שואל
זורם בקצב רצחני
לגמרי משתחרר...
ולא ממתין לרגע
לא מפספס דבר
רודף שמלות - כמוך
(בעבר)
|
אתה הפרעת ...
נכנסת באמצע... הפרעת... קטעת...
הפרעת... הזזת ונגעת...
ולא הרגשת ... ולא ראית...
בסוף נשארת... (מבחינתי כאילו לא היית...)
|
בבית, בחדר, בסלון - בכל מקום
אתה היית זמן כרב
בכל חלום
|
בין שנאה לאהבה
יש תהום ולהבה
כל אחד ומקומו
מקווה
|
ביקשתי שימחק
יעלם ויסתלק
שלא יכאיב יותר
וכך - לא יסדק
|
בסך הכל
חיבוק
חיקוי של ידידות
וכמה פרפרים ורודים
בבטן
בטעות?
|
בשטח הפקר הצמוד לביתי
גיליתי לפתע גן פרחים אמיתי
|
טיפות שעווה מהנר מטפטפות
עיני עצובות על אחר בתשוקה מסתכלות
הרוח בחוץ נושבת ומארגנת תזמורת
מנגינה שלך - עצובה כל כך...
זה עושה לי צמרמורת
|
האריות
זיווג מבהיק
זכר ונקבה
סחרור מלהיב
|
"הנסיכים לא מגיעים לתחתית"
לא דורכים על אדמה
חשופה
לא מרגישים בה
הסדקים
לא רואים
עד כמה יפה
|
מה אכתוב - כאן? לא יודעת
ואם אכתוב? כולם ידעו
הרי קבענו - לא לספר ... לא לגלות...
כי זה - הסוד
... שלנו...
|
כן, אלוהים ברא את העולם
ומי לדעתכם החליט ליצור אדם?
|
זה כל מיוחד
לראות אותך
מאוהב
|
זה קורה כשטלפון מצלצל
דממה...
הפתעה!!!
הודעה במזכירה...
נשמע?
|
בסערת הרגשות
הוא מצא לה הגדרה ...
או כינוי.... או שם- חיבה...
הקיצור - קרא לה: ז ו נ ה
|
עדיין
חלום מוזר חוזר אלי
בלילות
|
אם תרצה לשאר חידה
לא אוכל לפתור אותה עוד.
|
טיפות קטנות יטפטפו מידי פעם על הבריסטול
ואף אחד לא ינחש - מדוע וממה...........
|
כל כך נאיבי ותמים
אינו מכיר בחפצים וחומריות
הוא מהבהב רק לפעמים לאנשים
|
מושיטה את ידי
לכיוון החלון
מחפשת כותונת
זרוקה
בארון
בארון
|
כשמדברים על אהבה
חשוב - עניין של הצלבה
|
לא שאלת לא ענית לא דיברת
לא נתת לא לקחת לא עשית
לא שאפת לעולם ולא רצית.............
|
לא לחשוב
יכולה
לא יכולה
לא להרגיש
|
להתעטף
בשמיכה
חמה
להתלטף
בגופיף
קטיפתי
לא להרגיש
יותר
לא עוד...
|
לא הצלחתי לחרז
לא להביע רעיון
אז השיר - ללא שם
נותר, לצערי, יתום
|
תמיד ידעת לחבק - ברכות
תמיד ליטפת את גופי - בורדים
אך שכחת, כנראה, לספר
רק כמה פרטים
חשובים
|
הבהרות והערות
יתקבלו, שוב, בברכה
אם תרצה עוד - לערוך....
ברוך הבא
בשמחה
|
לפני שמתחילים ללכת
לומדים לזחול
מלכלכים ידיים
באדמה וחול
|
זה כאב לי כל כך
וכואב עד עכשיו
|
לא נותן לעזוב
לא נותן להתנתק
מהפנט
מתקשר
מחייב
|
קפה בלי סוכר
עוגה בלי קצפת
חיוך מזוייף על גבי עטיפה
שאלת: נו... הולכים?
מצטרפת?
אמרת: בואי, בובה,
כמה את עייפה...
|
לא היית לעולם נסיכה
אך חייכת והמשכת לצחוק
כשניגבת את רסיסי
מלוחה
וטעמת את המר
מתוק
|
כשמשל של הסיפור
הוא כוחו של הפירור
שנופח בלי משמעות
בתור בידור
|
אותה אחת
עוד אחת
זקוקה ליד
תמורת מבט
|
"אני לא מאפרה"
נא לא לאפר לתוכי
תודה מראש
עציץ
|
רבות הן השאלות
ומעטות הן התשובות
עמוקה היא ההכרה
וארוכה הדרך
|
רציתי רק לכתוב
רציתי רק לומר
רציתי רק לבדוק
|
שאלות של כאב
שאלות של תשוקה
שאלות של לבד
אי שם - בחשכה
שאלות של זיכרונות
שאלות של דמעות
שאלות של - ביחד
עולות ועולות
|
סוף סוף
הספקתי להגיב
הצלחתי להמם
אמרתי - כל מה שרציתי
ישר - בלי להתחכם
|
" מצאת אותי - שעון עתיק...לילות ארוכים פירקת לאט, מתחת
למנורה, מתחת לזכוכית המגדלת. אמרתי לך: לך לישון, איש, זה לא
יעבוד. כל כך הרבה חלקיקים.... המון לכלוך, אבק שנים....וכשאתה
מסתכל בי עכשיו: שען, קוסם, מאלף חיות - אני רואה איך העיניים
שלך מבריקות.."
|
קופסת שוקולד קטנה
תחתון וחזיה
אתה - עצמך
ושקט
|
כל אחד מאיתנו עטוף באיזה קליפה
מין בועה שכזאת - עם שכבות הגנה
|
אני חושבת עליך בלילות
דמעות בלתי נראות זולגות
|
כמה שקרים!
וכמה עיוות...
במציאות - שלך
שאיננה מציאות
|
למה אף אחד לא קונה ?
מתוקה יותר מדי, כנראה
ורק זבובים... נדבקים...
|
הפרפר - הוא יפיפה וצבעוני
אבל גם שברירי ועדין
אסור לנגוע בו יותר מדי - יכול להיפגע
כמה זמן נשאר לו כבר לחיות?
|
אני רואה ילדה קטנה
יושבת שם ומפחדת
בפינת החדר צפופה וחשוכה
מחבקת את בובת פרווה אהובה
ובוכה...
|
אנשים - יפים
מכל הלב - אוהבים
כותבים את כאבם
את שמחתם
כותבים
|
הוא
עזב
איננו
הוא לא שם יותר..
הוא לא מציק...
אך משהו חסר...
|
נחשים נחשים נחשים
מגעילים
מכוערים
מעוותים
סוטים
מפי יוצאים...
|
מבטים מבטים מבטים מבטים
חיוכים חיוכים חיוכים חיוכים
מרגישה... מסתכלים... מדברים...
מזהירים.... מכוונים... אך לא מבינים...
|
מדוע באת? למה אתה כאן? מדוע, אל?
כשפניתי אלך - רציתי להתפלל...
אך לא היית, לא היה למי
עכשיו - אתה בטל!
|
על מיטתי בחדרי
מפוזרת כביסה מלוכלכת
סדינים, ציפות, ציפיות
|
אצבעות שלי
ארוכות כל כך
תמיד התביישתי באצבעות שלי
|
שילוב של הערצה וידידות
שילוב של יצירה ואומנות
שילוב של אמת ורגישות
הכל כאן - בפתיחות והזדהות...
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
עצה לכל
הנבלנים:
לעולם, אבל
לעולם, אל
תפרטו עם
מוסקה.
סוניטה נזכרת
בהופעותיה ביוון |
|
