אני זוכרת שישבתי והתעמקתי רק בזה. גרגיר לגרגיר. כאילו בוחנת
אותם, מצפה לראות משהו חשוד ולהתחרט.
אני יושבת מול האבקה הלבנה הזאת, בוהה בגרגיר אחד שנפלט מהשורה
הכל כך מסודרת הזאת ובראש מתרוצצות להן אלפי מחשבות.
אם הייתה לי את ההזדמנות לשאול שאלה אחת בלבד..אתה יודע מה
הייתי שואלת?
הייתי שואלת איך עשית את זה לאשתך?
לילד הקטן שרק נולד לכם...תמים, קטן..יצור שלא אשם בזה שאבא
שלו אידיוט ולא ידע לשלוט בעצמו.
אבל יותר מזה, לאבא שלו, לך, הייתה בעיה. בעצם, יש לך בעיה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
