|
נכתב לראשונה באוקטובר 2002
הסיפור הוא מעין קרוב משפחה של "אוצר מונאסטיר"
|
ויהי היום והגביר של בית הכנסת השכונתי לצעירים שמן והזדקן
עד מאוד ולא יכל להגיע מוילתו האהובה שברחוב בני קשת אל בית
הכנסת ביום שבת, מפני שהיה צריך לנוע כמו טנק צנטוריון בין
שיכונים ובלוקים ובין משעולים וסמטאות צרות, פעמים נתקע ולא
יכל לנוע אלא אם כן עש
|
ז'ק, נער עולה חדש ועני היה בעת שנכנס ללמוד בפנימיה שבעיר
הגדולה, הוא היה תלמיד צייתן ושקט.
פעם בשבועיים שלוש היה יוצא הביתה מן המשטר הקפדני הספרטני
ששרר בפנימיה הנוקשה לבנים.
היתה זו פנימיה דתית השואפת לגדולות ועשירה בתורמים ובהשקעות,
ואולם החומר האנושי
|
מאוקטובר 2002
על פי שלד רעיוני בהשראת "מוריס והיונים" של מתי כספי
|
שחק מעל התעלה
מעל ירדן ובקעה
בואכה עמק בית שאן
|
צפירת אזעקה ראשונה
חובשים מסיכות אב"כ
טירונים בוכים בחוסר ביטחון
חלק קוראים תהילים
בוקר גשום מקביל פנינו
|
אפשר לקחת זה הגרעין
להתפיח או להכמין
לשתול בכל אתר
מעיר זרה ועד כפר
|
מצייר במילים
מצטייר כמנותק,
כנזיר מתבונן במראה
כפרח עדין ותלוש
הקמל ללא קרקע תחתיו
|
זו הפסגה, עבור רבים כה נגישה
אך לי, הינה כה רחוקה
זו, נחשקת היא כאשה.
|
הילת פרחים באוויר,
שנינו ניצבים
סביב אחו מוריק
בדממה שלפני קציר
|
בתחילה, התרגשה והמתה
למקרא שירי האהבה,
אך לאחר מספר שירים
הפך הצחוק לקור
|
אמנם באנו מהמערב של אפריקה
אבל בנו יש נשמה ספרדית רכה
ולפי העור זה לא אומר דבר
העיקר השיר שמפינו עוד יושר,
|
צייר קסום ואלמוני
במכחול ובדרכים שונות
עיצב שערך שחור חינני,
גומות חן עדינות
עיצב במבט חייכני
|
יושב באין מוצא
דרך ראשית תמה
וצוק לבן ממנה יורד
אל משברי סעור הים
|
פתק קטן נשר
ממרומי שמיים מחשירים
אלי אדמה סדוקה
בארץ ערירית, לא זרועה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
יאאלה ,רדו מהקו
טלפון. יא
אגואיסטים,
מישהו מנסה
להתקשר עכשיו... |
|
