|
לך, שעירערת את כל המחשבות שעוד נשארו יציבות אצלי בראש
לך, שהפכת אותי לשברירית מעבר לכל עדינות שהיתה בי
|
אני נלחמת בה אבל חולשתי מתחזקת ונוזלת במורד הלחי ביחד עם
שאריות התקווה. נוברת בתוכי למצוא עניין, רעיון, משהו מעבר
לפולשת הרגילה. אבל מוצאת קורים, אבק ולחות נוראית שמתישה אותי
אף יותר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
רבים שואלים
אותי, ככה אתה,
אה?
ואני עונה, זה
מה יש.
אפרוח ורוד,
זה מה יש. |
|