[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
לגיטל היו הרבה מדי חברות מאוד טובות לטעמו של שגיא והן כל
הזמן היו מבקרות אותה בביתה. שגיא היה אח של גיטל והוא נורא לא
סבל את החברות שלה. הוא גם נורא לא סבל את החברים של גיטל.
ואפילו ניתן יהיה לומר, ללא כל משוא פנים, שהוא רצה שגיטל
תמות.

אורבני
בערב ישבתי אצל ענת, במרפסת, ושתיתי בירות (אולי ארבע?) ובריזר
על בסיס רום. וערן היה שם ושירה ומרינה וגילי. כולם היו חברים
של ענת ולגילי הייתה מחלת נפש. הפרעת אישיות גבולית.

"די, אל תהיה טיפש. זה לא יעבוד כמה שלא תנסה", אמר יגאל.
"כנראה שלעולם לא נדע אם לא ננסה, אתה לא חושב?", ענה לו האיש
המיסתורי. וכך הם המשיכו להתווכח, על נושאים שונים ומגוונים,
יש שטריויאליים יותר ויש שפחות, אך מה שחשוב זה העובדה שהם
תמיד התווכחו.

היא התעצבנה ולא רצתה לדבר איתי יותר.
"אתה סותר את עצמך." כך אמרה.
אז הלכנו לישון, כל אחד במיטת בדידותו המרווחת, החפה מחום גוף
וחיבוקי כפיות.
ואז ישנתי וחלמתי חלום.
חלמתי שעשיתי סקס עם אימא שלה. לעזאזל, זה מה שחלמתי.

איש מתיישב לכתוב סיפור. הוא חושב לעצמו "בוא נראה, אני צריך
קודם כל נושא", ואז הוא בוחר נושא. סתם נושא.
לא משהו חשוב. משהו סתמי, למשל - מישהו שמתיישב לכתוב סיפור.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
עיתונים הולכים
לזבל אחרי יום,
הגולים שלי
נשארים לנצח.




מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו"


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YoniKatz
יוצר מס' 206. בבמה מאז 2/6/99 18:30

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליוני כץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה