|
הוא התחיל לספר לי.
אחד המדריכים מהמחלקה שלי מתקשר אלי אני מרים את הטלפון, אחרי
שחשבתי שהכל כבר נגמר, כשחשבתי שאפשר כבר לישון בשקט.
"זאת אביבה"
|
רגליה היחפות הולכות על החול הקר של הים באמצע הלילה.
הרוח מלטפת ברכות את עור גופה העירום והעדין.
|
"הוא מסתכל?"
"לא יודעת!"
"נו...תבדקי! את חושבת שהוא יודע?"
"לא..."
"אולי הגזמתי."
היי, אני נטלי בלו, והיום, בפעם הראשונה בחיי,שלחתי לבן מכתב.
|
לפני שישה חודשים כתבתי לך כאן מכתב תודה, מכתב שתקף, אולי עד
לפני חודש, התנתקת ועזבת אותי. לפני שזה קרה, כבר התחלתי
להתפתח ולרכוש חברות חדשות, אבל כנראה שאף פעם לא יהיה לי
מישהו שבאמת יהיה לו אכפת, גם לא לך.
|
הגבר:
קמתי והתלבשתי, ...
האישה:
התעוררתי ולא רציתי לקום מהמיטה... אבל התלבשתי,
|
שלטה על קבוצה של דמיות ממוחשבות על החיים. משפחה מושלמת, אמא,
אבא, 2 בנים ובת, בריכה וג'קוזי. אבא עובד במשטרה ואמא רופא
מוערכת. כל הילדים לומדים ומצליחים, אבל גם משחקים ונהנים.
בחיים שלה לא היה אבא, וגם לא אחים. אמא הייתה, אבל לא בדיוק,
לא באמת.
|
..."-רוני, רוני, אבל את פו הדב היא הצליחה לפתות?
-זה רק מראה לך שהוא בדיוק כמו שאר הבנים!
-כנראה... דווקא ממנו היו לי ציפיות אחרות."...
|
מדברת איתך,
מרגישה משותקת.
|
בתמונה, נראית מחייכת
עם החברה היא מתחבקת.
מי יכל לצפות את העתיד,
כה רע,שאת עולמינו מרעיד.
|
אולי הוא יושב במכונית
נוסע וחושב איפה אני.
אולי הוא בעבודה,
אולי בחו"ל, יפן, יוון.
|
מתי הוא יבוא?
מתי ידפוק על דלתי,
ויגיד "הגעתי".
מתי?
איך יראה?
האם אותו אזהה?
מה ילבש?
מתי יבוא,
האחד,
שיאהבני תמיד?
|
שידע להציל לי את החיוך,
שישמע את מחשבות ליבי.
|
מחכה שתבוא וחושבת עלייך
שתתקשר כבר
כי קשה לי בלעדייך.
|
התאהבות רק לשם התאהבות... קרה לי כבר מספיק פעמים.
למרות הישגי בתחומי האהבה, אני חושבת שאהבת אמת לא הייתה
בידיי. לא אהבתי אותו, אולי הייתה תקופה שאהבתי אותו, אך
ההתאהבות לא הייתה אמיתית. למדתי לאהוב אותו, ניסיתי, רציתי,
אבל היו סימנים שמראים שלא הצלחתי.
|
אני מסתכלת עליך, ואני יודעת.
אני יודעת, שהרגש הזה, הוא לתמיד.
אני יודעת שאני כאן, כדי להישאר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"זאב!! זאב!!"
-- האיש שצעק
זאב |
|
