צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

היא יושבת על המיטה. שוכבת על הבטן. מתהפכת, שוכבת על הגב.
מביטה בשעון, היא ממתינה למישהו.

אתה מכיר את זה שאתה הולך ברחוב, ירדת לקיוסק לקנות סיגריות או
באנג חדש ופתאום ניגשת אליך איזה אחת קוזינה, אולי ראית אותה
פעם באיזה פאב או קיוסק או סתם חולפת ברחוב. היא מבקשת אש
וכבדרך אגב מתפתחת ביניכם שיחה, לא משהו כבד, סתם איפה למדת,
איפה שירתת, איפה אתה

מיכלי לא באמת הייתה בלונדינית, היא סתם רצתה שכולם יחשבו ככה,
היה לה הרבה יותר נוח בתור בלונדינית וגם לנו, האנשים שסבבו
אותה היה הרבה יותר קל לראות אותה בתור בלונדינית. כבר לגמרי
שכחתי שפעם היה לה שער חום חסר צורה וצבע. מיכלי הייתה מתגאה
שהבלונד בא מהקופסא

בני היה גבר מהסגנון הישן, קלאסי אמיתי, כבר לא היו הרבה
בחורים כמוהו, כך שתמיד כשהייתי פוגש אותו הייתי נורא שמח
שיוצא לי להכיר אחד כזה קלאסי אמיתי.
"היי בני!" הייתי פולט בהתלהבות כשהייתי רואה אותו ברחוב.
"אהה מאמי, הכל טוב?" הוא היה משיב באדישות קלאסית.

"תעשה את זה מהר, אבא שלי צריך להגיע בכל רגע". היא לקחה את
היד שלי ודחפה אותה לתוך החצאית שלה. היא לא לבשה תחתונים
ובאופן טבעי האצבעות שלי נדדו לתוך הכוס שלה, לאט לאט נשאבות
פנימה לתוך החום, בהתחלה אלו רק שתי אצבעות סוררות, אחר כך כל
החמש.

באותו הרגע הבנתי כמה שאנחנו מיותרים, מי ירצה לגנוב מכונות
למינציה? וגם אם ירצה איך יעשה זאת? ואם ימצא דרך לעשות זאת
למה לי להפריע לו? בשביל עשרים שקל לשעה? ואם הוא מביאים לי
מאה לשעה, אז הייתי מסתכן? כיביתי את הטרנזיסטור וחזרתי לבוטקה
שלי.

ולדימיר עושה עוד ראש, ממלמל עוד משהו על בחורות, הפגנות
ושוטרים. אחר כך הוא נרדם כמו תינוק. אני מדליק מחדש את
הטלויזיה והוידאו, מסיים את מה שהתחלתי.

כמה קשים הם חייו של המהפכן.

"סתמי כבר ת'פה יא זונה!" צעקתי עליה בזמן שהרמתי עותק של
פאוסט וזרקתי אותו בפנים שלה, נראה לי שפגעתי באף. ג'ונסון קם,
קרא לי קאנט וטחן לי את הפנים לאבק, למרות שהם לא היו עשויים
מסלע.

כשהיא הופיעה ואמרה כל הזין לא נותר לי אלה להשיב לה בחזרה כל
הזין. כשהיא הדליקה ווינסטון לא הייתי צריך להתאמץ בשביל לדעת
מה היא חושבת. כשהסגריות שלנו כבו, קמנו והלכנו.

ותוך חמש דקות אנחנו כבר בוולוו שמונים שתיים עם פרונט לא
מכוון, ומאחורה יושב הילד עם הקסדה הנאצית, מלופף כולו
בשרשירים של מאג, והנשקים שלנו בין הרגליים טעונים וקוטצ'ר
אומר לנו שנישאר עירניים ושקודם נירה ואחר-כך נשאל שאלות.

לא משנה, לא משנה, לא משנה, לא משנה... הוא שינן את המנטרה שלו
במשך פרק זמן בלתי ידוע, בהתחלה הקול הדהד בראשו בלבד אולם לאט
הוא החל לזחול אל מחוץ לראשו, תחילה בלחש אבל די מהר התגבר
קולו והפך לצעקות קולניות.

ישבנו מסביב למדורה, יוסף ניגן בלוז לי, לעצמו ולכל הזברות
העצובות. לפני כמה לילות באו כל השוטרים ואגפו את כל הזברות,
דחפו אותן למתחם הצר הזה בלוינסקי פינת שד' הר ציון.

"תבין עכשיו אני הגבר ואף מניאק לא יכול להתעסק איתי ולשחק
אותה אבו-עלי על חשבוני..." הוא היה באמצע הסבר למה הוא קנה
אקדח ולמה לדעתו כדאי שגם אני אקנה אקדח ובכלל אולי כדאי שכולם
יקנו אקדחים.

ביום שישי הרגשתי, שיש לי יותר מדי זמן. לקחתי הפסקה והתבוננתי
על כל הזמן, שיש לי. עברתי עליו ככה בזריזות, כי לא היה לי כח
להתעמק יותר מדי ופשוט הבנתי, שיש לי יותר מדי זמן. נתנו לי
עוד 52 שנה, שלושה חודשים וארבעה ימים- שזה פשוט יותר מדי זמן,
כי אני, אני אדם

זה קצת עצוב שכל החלומות והעקרונות שלנו אבדו לנו במהלך השנים,
נאלצנו להשליך אותם כמו מטען עודף. במקום החלום הציוני וההגשמה
הציונית קיבלנו חיקוי ישראלי עלוב לחלום הקפיטליזם האמריקאי,
דוד משה במקום הדוד סם, הייק במקום נייק, לפחות המקדונלדס הוא
אותו הדבר...

אני יושב על מכסה המנוע של הפורד, מעשן סיגריה, משקיף על העיר.
אני יודע שממש עכשיו איפשהו שם למטה, ילדה בת ארבע עשרה, שאני
בחיים לא אכיר, שאני בחיים לא אבין, דוחפת לעצמה אצבעות בפעם
הראשונה. אני שם עליה זין.

רועי התעורר לגלות שהוא קבור בתוך הר של פחיות קרלסברג ריקות,
המום והזוי הוא חשב שהוא חולם. לקח לו זמן לפקוח את העיניים
וגם אז הוא עדיין לא האמין למראה עיניו.

את האוכל הוא השיג מאנשים שהכיר, הוא ערך פשיטות מתוזמנות על
נשות חברה מופתעות או מהמרים נינוחים, דורש אוכל משובח בגלל
הכיבה הרגישה שלו, אבל מסתפק גם במרק תימני וכוסית של עראק
זחלאווי.

בדיעבד אני מבין שאלוהים ניסה להושיע גם אותי. כשהייתי שקוע
עמוק בחרא, היו לי המון חובות ופיתחתי הרגלים לא משהו, אלוהים
החליט שאני צריך לשקם את עצמי והוא הולך להיות הבנאדם שיעזור
לי.

שניים באפריל אלפיים ומשהו, צפון מערב לצומת תל השומר בדירה
ירוקה הקירות קמים לתחיה. האף שלי כבר לא מושך כי נהיה צפוף
מדי בתוך הראש, אז הכל כבר נוזל.