|
מעלה לקורבן את כבשו היחידה
ואין איל
ואין סבך
פשוט. כותב.
|
ואותה צמה
שהלכה איתם
בהרים רחוקים
נגזזה
ואיתה גם השם שידע.
|
השוטה על הגג
של בניין מרובה קומות,
עדיין מסתכל על העולם
|
מלא עצמות יבשות טוענות שנמות,
ואני, אין מדרכי להאמין
לעצמות שיבשות הן.
|
את שבה וזורמת
בעורקים לא לך.
|
ברברים צעירים על סוסים מתרברבים
יקעקעו את החומה. כמו תמיד.
|
צורות רבות לאהבה,
אתמול בחרנו כמה
|
שוב הריח הזה
והפעם, קרוב מתמיד.
|
ואת, שלשום עגלה
אינך רתומה,
לאף תורה
חיצונית עמומה,
כתבת ונגעת בנשמה.
|
איבדתי את אימא שלי.
ואני לא יודע מה לעשות
ואיפה לחפש.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
