|
תפסתי דג זהב אחד
"אה, ואגב נמרח לך האיפור..."
|
אז אמרתי לו "תכעס!" והוא באמת כעס.
בסוף התברר לי שהבדיחה הייתה על חשבוני...
|
זה סיפור קצת שונה. סיפור על נערה שהייתה צריכה חופש. חופש
מעצמה, מהחיים. אם מישהו היה בודק את המיטה היה חושב שהיא פשוט
ישנה כי היא נשמה והכל.
הנשמה שלה התעופפה למקום הנשמות האבודות.
היא הרגישה שסוף סוף יש לה כוח להתמודד עם העולם.
|
הוא נותן לי מחמאות
בכל זאת כבר נפלתי קורבן
|
נזכרת ברגעים של אתמול
למי אכפת מההיגיון
והלב ידע שאת עבודתו סיים
|
לא מוצאת מורי דרך וגם לא רוצה
כי כל אלה שהיו לי עצמו עיניהם לנעשה
והחברה צוחקת על גורלה המר
נתלת על התקווה שיבוא מחר
|
אם מרחק טוב לאדם
אז כבר מזמן הייתי מאושרת
אבל אני לא
|
לתומי חשבתי עליך כהרבה בשבילי
עכשיו אתה צועד בשביל את החופש
|
שוב היום חוזר
ושוב עוד עמוד מגן נופל
ועוד שיר מתנגן
לבכות על אביו
|
ואז מתעוררת בנשימה רכה
גם בעיניים פקוחות
מנסה לתפוס עוד אוויר לריאות
|
אל תבכו על הנערה הכבולה...
שלמות היא רק אמצעי ביד השטן
|
האדם העומד בחלוני
הבא לספר על הבאות
אסור להבין, אין לגעת
|
מביטה אל האינסוף
הוא כואב והוא צורם
בלי שום מילה נוספת
|
שפה גבוהה, מתוחכמת קמעה
תמונות צבועות במכחול דק
|
ראיתי אותך אתמול. אחרי שבוע שלא התראינו. נראת טוב. נו מה אני
אומרת, אתה תמיד נראה טוב, אבל אתמול נראת מצויין, נראת מדהים.
אתה שם בראש שלי, שם בלב שלי. אתה מסרב לעזוב. אני לא רוצה
שתעזוב. הכל נגמר. בגלל הטיפשות שלי. נגמר.
|
נו אז רע לי, אז מה? למה שלאנשים יהיה אכפת? למה לי בכלל לספר?
למה זה יעניין מישהו? נו ברור שלא! אז מה אם אני בדיכאון והראש
שלי מלא מחשבות על התאבדות?
|
יום שישי בערב, פותרת תשבצים. הטלפון לא מצלצל, הפלאפון נדם,
ורק המוזיקה מתנגנת ברקע.
יום שישי בערב, שוב חושבת עליך. מתי זה יגמר כבר? נמאס לי מכל
העניין.
|
תחשוב. עצור לרגע ופשוט תחשוב.
|
אני יודעת, אני צריכה להתקדם קדימה.
אבל קדימה לאן? הקדימה האופציונאלי היחידי שלי הוא קדימה נפשי,
פסיכולוגי, לא פיזי. וקדימה כזה הוא קדימה קשה. קדימה לבד.
קדימה בודד.
|
איך יכולתי לפול שוב לגוב האריות כשאני יודעת ששביל האבנים
הצהובות מוביל למקום אחד, לכאב.סימן השאלה הזה עליו אני עומדת
מטלטל ורועד אבל אני לא יודעת לאן לפול. אולי אתה יודע? אני
מבינה שאתה מבולבל, שמעתי את כל הסיפור ואני מבינה באמת. אין
לי זכות להאשים אותך,
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
"הקבצנית מטבע
ממני ביקשה/
כשלא נתתי היא
עמי התגוששה/ מה
לעשות, ענה
בבקשה!"
"עזוב בוא נלך
לבמה חדשה" |
|
