|
אני לא ילדת מועדונים
וגם לא ילדת רחוב,
אני בסך הכל ילדה
שרצתה לאהוב.
|
עברו מאז הרבה שנים וזו הסיבה שאיני מסכים
את בשבילי קשת בענן אשר עומד להתנדף - מוכן ומזומן לא נעים
להיות בקרבתך,
ומאוד לא נוח להיות לצדך - אני רוצה שתביני,
אנחנו לא מתאימים,
|
אני אוהבת, אוהבת אותך!
אין לי מלים לבשר זאת לך,
כשרואה אני אותך לבי פועם בחוזקה,
אתה מבחין בי, קצב פעימות לבי- גובר,
עד מתי? עד מתי ממך אתייסר?
|
רוצה להיות לבד!
עזבוני לנפשי,
איך נעלם לו הקול החרישי?
|
דמעות הן חיי, עולמי, אושרי, להן את כל מכאוביי יכולה לגלות
אני.
לא סומכת כלל על אנשים - רואה בהם כחיות ולא כבני בריות, אך
הדמעות על כך מפצות.
דמעות בשבילי, הן ים אינסופי של אושר, כל דמעה מבטאת כאב אחר,
על אף דמעה איני יכולה לוותר.
|
קרה לי דבר נורא ואיום - אתה מתת ונעלמת פתאום!
עזבת אותי לבד, למה נעלמת לעד??
חלמתי עליך חלום - שחזרת אליי פתאום, אין ביכולתי לשכול אותך-
כי אהבתי אלייך
עצומה.
|
עצוב לי,
וטוב לי בו בזמן
אני אוהבת אותם,
הזקנים,
הם מיוחדים,
ונדירים,
ונמלטים...
|
עד מהרה - שוב
התקהלו האנשים,
למצוא את היפה מבקשים.
מקפצים,
מחפשים,
אך נעלמו עקבותיה
ולמזכרת - שני חיצים.
|
היכן זה מקום שאין בו מלחמות?
היכן זה מקום שיריות אינן נשמעות?
|
מקפצת,
מתלהטת,
שרה את השיר.
בקפאון הם מסתכלים אך מבטם אינו חדיר.
|
כל אחד אשר קורא שיר זה,
במידה מסוימת קורבן למעשה נבזה.
אני מייחלת ומקווה שנפסיק להיות
|
בוקר טוב,
בוקר טוב,
זוהי מלה אדירה,
אני יוצא לחיים בבוקר מופלא.
|
עדיף לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע
|
אנחנו בני האדם,
זהו יצר רע,
בחור אונס בחורה,
ממשיך להתפלל בגמרא.
היא נאבקת,
נשמתה עצורה.
|
רצון לברוח מהגוף
ולקבל אולי ליטוף
מבן אנוש בתור חייה
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני כשרה וחצי,
אדונים נכבדים!
מה אתם חושבים,
שאם אני רוסיה
אז אני אוכלת
צ'יזבורגרים
ביום כיפור?
בחיים לא אכלתי
ביום כיפור שום
דבר חוץ מפיצה
עם פפרוני, אז
נא לכם.
הרוסיה הזועמת
שמשתייכת לסוג
השני |
|
