צרו קשר
 היוצרים
 הפורומים
 יצירתכם
 תביא יוצר
 תביא משהו

הפחד עמד לפני, הוא הביט בי ואמר "אין לך מקלט לא אצלי ולא אצל
חבריי!!!", הפנה אליי את גבו וגדע את החבל הזרימה המקשר בין
ליבי לליבו. ואני נשארתי שרויה בסמטה. גוססת ומתפרפרת בתוך
שלולית של דם. מתחננת לרחמים, אך לא מסוגלת להשמיע קול.

החלום הזה חוזר על עצמו.
הוא מתהפך במיטתי ,הוא קושר אותי עליו בחוטים, הוא כובל אותי
במחשבותיו.
והכול פתאום כל כך יפה- נבואתי. ואני רואה אותך מביט בי . ואני
קוראת את מחשבותייך החוזרות ונושנות. ואני מהלכת בין ההרים
עטורי השלג.

אוחז בי בידיו.
מעורר חששי,
מעורר את חושי.

כמובן שהיה לי קל יותר בחיים אילו עיניי היו תכולות כמו של
אחותי,
ועורי היה צח יותר.
או אילו הייתי עונדת צלב מוזהב.
וודאי שהיה קל יותר.
וקל יותר זה טוב יותר.

אני רואה אותך בתוך כל החלומות המעורפלים.
אני מחייכת בשנתי.
אתה מאמין?
רגעים של אושר.

לאהוב שלא יודע שהוא נאהב
לאוהבת שמכחישה תשוקתה אל הנתעב
יום אחד הלב יקרע את הפרגוד
הקו בין שנאה לאהבה כל כך חמוץ, כל כך מתוק

זו ההצלחה היחידה שלי,
והכישלון הגדול ביותר שלכם.
כמו חיילים אל תוך המארב,
כמו כבשים לטבח!

אני רוצה כל כך לעקור את כל המחשבות האלו.
אני רוצה מנוחה!
אני לא יכולה ליותר לבכות, ולצרוח ולשתוק, ולהתהפך מצד לצד,
ולשתות תה, ולהסתכל על התקרה.
והכול בחדר שלי מזכיר לי אותך!

את האותיות החתומות בדיו לא ניתן למחוק,
אך אם תבחרו להשליכן- יאבדו.
במותי אקווה לראותו.
לכן השאר רואה.
ואז אומר -ראיתיך ולא אראה עוד.
שמעתיך ולא אשמע.

אבל הכאב בי גדול ומחורר.
גדול משלו.
הבחנתי בבנות רבות היוצאות ונכנסות אל חדרו-
על מיטתו.

אני לא אכחיש שזה לקח מעט זמן עד שהייתי בטוחה. זמן וחיזור
אינטנסיבי מצידו.