|
אורות הניאון הן שיני הפלסטיק של העיר
ורק בריקוד אצא ממך
|
חטאתי פעם באמת, אבל בטעות. זה היה לפני כמה שנים. בתיכון.
רציתי לעשות כמיטב יכולתי לחבל במקום הזה. שנאתי אותו בדם.
לילה אחד, הלכתי לשם עם מיכל
|
לאהובתי ישנן צמות בלונדיניות חצי מתולתלות. השיער שלה. כמה
אני אוהב אותו. יש לה עיניים ירוקות וגבות שמשתלבות פשוט נהדר.
אני אוהב לצלול לתוכן ואז לשקוע. ליפול בבום אל הקרקעית ומתוך
חלום להיהפך לדג ולרדוף אחרי הדגה שלי.
כחול/בלונדיני/כחול/בלונדיני =ירוק
|
"אח, תצא לי מהתחת" צעקתי בצווחה וקיללתי בהיאנקות, "כוס אמק,
זה כואב". זה פשוט קרע אותי. כאב רצח, אבל המחשבות כבר התחילו
לנדוד קמעה קדימה, לזמן שבו אני אהרהר על כך שאני לא מצליח
ליהנות מהפעם הראשונה בזמן אמת.
|
כמו כדור קוצים מצומרר אני בחום המעיק, רק נוטף זיעה שכל קוץ
אמיתי היה שמח לקבל.
|
זוכרים את תכן?
אז הנה סיווג גם למוזיקה
נראה שאני יותר בוגר? זה הכרחי קצת מתוקף טבע הדברים.
מכל מקום מן הסתם זה יהיה אחרת
אני מתכוון הפעם באמת לעסוק בתכן אינדקסי ופחות ברכילות חסרת
טעם. גם ככה נכון לי מאבק עם הזיכרון. סיפור חיי אולי בפעם
אחרת; מן הסתם
|
על זה היא לא חשבה. כבר חודשים שהיא שולחת לו ערב ערב, או ליתר
דיוק, לילה לילה אימיילים כמו יומן, או כמו מאשימה, או לפעמים
כמו שפשוט רוצה לדבר איתו. או עם מישהו. סיפורים על כמה שהיא
אוהבת אותו עם פירוט למה. ואחרים כמובן. היא התחילה עם זה כשהם
היו רק שותפים
|
"תגידי נירה," פתחה ירדנה, "את הולכת כאן עם הרבה גברים כשארי
שלך לא בסביבה, נכון?" "מדי פעם", השיבה נירה בחיוך צנוע ומעט
מופתע. "למה?"
|
בכל אופן, היה נדמה לי שהולך להיות ירח מלא, הנחש.
|
בכל אופן, משהו במשרד הרגיש חנוק. כבול. אבל משברי הכלכלה
וטלטלות העולם כמובן חלפו עלינו ביעף. חייתי בנוחות עם כל
מנעמי החיים, ואז החלטתי לקנות גם ג'יפ.
|
גמגומה הממולמל ותוך שניות של הזנקה מסלאומושן היא קפצה עליו,
ערומה ונסערת כביום היוולדה ודמעות של אושר בבכי בין תלתליה
הבלונדיניים שהסתלסלו סביב כתפיו, כאשר הוא כמעט נופל מעומס
משאה ועוד יותר מבולבל מתגובתה.
|
רוני מצא חן בעיני רותי מהרגע הראשון. בניגוד לצפיותיה הוא לא
הציע שיצאו למסעדה, אלא יטיילו על חוף היום. "דייט כלבבי",
חשבה רותי, ואחרי השני במספר, בעוד היא אך ורק מרוצה ומאוהבת
היה לה טבעי לכוון את הטיול לביתה הקט, ולהזמין את רוני בנשיקה
מתוקה פנימה.
|
אני זוכר שפעם כשהייתי במסיבה שהתחילה לקבל אופי פרוע, התארגנה
לה בספונטניות אורגיה. כמובן שאיברי משך תשומת לב רבה. ניגשה
איזו נערונת מתולתלת מטריפה בטירוף פשוט השתגעתי ממנה, והזיקפה
רק התבצרה בעמדתה. הפנתה אלי את התחת אל מול ההמונים והתכופפה.
|
החיים אצלנו בקומונה ההיפית די נהדרים, אוכלים מעדנים וחיים
נחמד. מסתובבים ערומים לרוב כשמזג האוויר כיף לכך, ומקיימים
פתיחות מינית מופלגת. האווירה הפתוחה הזו גם הולידה את שם
החיבה המצחיק שלי, אבל בסתר אני טיפה נעלב.
|
התעסקתי לה בדגדגן והיא צווחה. אטמתי את אוזניי וירדתי לה עוד
קצת, שומע אותה חנוקה ומרגיש את פתלתולי גופה המתרעד. פניתי
לתאומתה ושיחקתי לה קצת בשעה שאחותה כבר נאנחה חרש. שום דבר.
דגדגן כמו איזה רקמת בשר מת.
|
חלמתי עכשיו שאוכל לפתוח באחד הימים מסעדה ירוקה, כלומר מסעדה
שבה האוכל, ואני מתכוון ממש כל התפריט, יהיה בצבע ירוק בלבד
|
ואז, משלא יכלו להתאפק עוד, פצח הזכר מביניהן בשאלה: "האם אתה
הוא זה אשר..." הוא לא הספיק להשלים את קושייתו שכן הילד
המבוהל נפנה אליהם באחת, ופגע בשניהם בידו (בשוגג, כמובן), דבר
שהביא להתרסקותם אל הקרקע ולפציעתם.
|
הוא סבל מהקלילות של החבר שלו, הקסם הכובש שנראה שהבין סביבו
לעיניו הרעבות. וכשהם נפרדו הוא שנא אותו כל כך שהוא פנה לדייט
- איידס. שירות זה שהכיר לו את דניס היפיופיה, החושנית. מלאך
התאווה העוטף בחם הזה עם העיניים גרם לו פתאום לא להיות הומו.
|
היא לא הייתה מסוגלת להינות מהסיטואציה באהבה במקום להיהפך
לאיזו נפש שבורה ונקמנית. היא מצידה אמרה שנהייתי דפוק לגמרי,
ושאם החוויה הזאת מחשלת, הרי שהיא שמחה שהיא חזקה מספיק כדי
לעזוב אותי.
|
רק עוד מטלה אחת קטנה
לפני שאלק תשתחרר לתומך
צריך לשמור עלינו קצת
אתה מבין - יש אויבים
מה, אתה לא רוצה?
|
שלום. קוראים לי עדי זילברברג. כלומר, זה השם שעדי זילברברג
נתן לי, בפרץ של מקוריות ליצור דמות פיקטיבית שתשבור את החוקים
הלא כתובים שלגיבור פיקטיבי אין את שמו של מחברו
|
אני קופאית בת שלושים וחמש. גרושה וחרמנית. כל משמרת כשהאנשים
חולפים על פני עם תשלומים אני נעה בין הרהור על סכלותם לבין
מחשבות על עצמי. תהיתי למשל עד כמה אני חרמנית יותר כשאני
מבייצת. שמעתי פעם על כך שכשמבייצים חרמנים יותר.
|
ונסוגת
ואני הרוס כאילו היית צונמי
מחכה לגל ב'
|
גם אני לא הולך להבין את זה
מזל שלא באתי בבאסה
או אולי חבל לא לפאר אותה
|
מושכת למטה חולצת בטן
בלונדינית עם שיער חלק
לבושה טרנינג ולא מצליחה לא להבליט ישבן
|
מישהו מכם טרם הפסיק
בבקשה אל תקשיבו לי
אני לא רוצה להוריד אתכם
|
את משירה מבט ריק מתוכן
מתחבאה מאחורי איצטלה של אוף אופישיאלטי
ולא מסכימה לנדב מגע אישי ישיר
|
AFTER U'LL FINISH 2 TAKE CARE
OF THOSE CHILDREN
COME AND EXPLORE ME
|
All you need is love?
החיים נהדרים גם בלי אהבה
מי צריך בכלל את העינוי הזה
|
Inside a cave of death
Of mindless crime
That u'r guilty of
|
I SAW A LADY
WHO/WHICH LOOKED LIKE A BIRD
AND I JUST WANTED 2 B HER EGG
|
We live in a dark age
We live in a dark country
murder take place with glory
& 2 many people like it
|
containing culture
maintaining
quality
|
FOR SOME REASON
I'VE BEEN CHOSEN
TO BE THE EXPERIMENT RABBIT
|
WHY ISN'T THE MENKIND
SO SMART TO PREVENT
THE NEGATIVE SIDE OF
FREE AND HAPPY SEX
|
U could betrayed me
I could b miserable
Instead I'm miserable
Of monogamy. I think u 2
|
out of the bottom of the sphinx
|
big nice man chop a rope like a monkey
|
u r poignant, & when i tries 2 peeve u
i'm just being dude & pious creating unnecessary dissension
but u don't perturbed 2 much probably
we all feeling bit the consummate congruous
|
We r very pitiful 4 having our brains
Got 2 decide what 2 take & what 2 leave behind
|
whenever you may call my name
I will be there for you
watching the stars in your eyes
feeling the firm of your desire
|
it's so rare
regular hotel
|
This is for my car
but maybe you'll enjoy it also
|
BELIEVING IS ABOUT NON AGREEMENT
IT'S ABOUT JUSTIFY URSELF
DDDD(JOY)IN(T)
|
blow jobing me high in2 the sky
|
אם תחדור אמונה
תזכה
(היא שם - אל תחפשו חרוזים)
|
כשמנפחים במומחיות
יוצרים ציפיות
ומלבים את השגרה
|
רוצה לחוש בתשוקה
ורוצה לא לפחד
מה את רוצה ממני, ילדה
|
לחדור לתוכך
יונקת אותי
אני נשאר
תכילי אותי
|
התעסקות במילים
מגדירות טוב, רע וחבוט
ללא חרוז
טיפשי - נבוט?
|
החולה הראשון שלי לקה באוטופופוזיס,
שמחתי על ההבחנה אם כי הצטערתי בשבילו,
ככל שרגשות הסמפטיה שנשארו ברשותי אפשרו לי
ובאמפטיה זו רשמתי לו דיבילריבה.
|
אני אדיר מכולם
בוגר מכולם
גבוה מכולם
|
אף פעם לא רציתי לעשות ביד
|
אז מה עורכי רדיו, שופטי תחרויות, מעצבי דעת קהל ומחלקי מלגות
האם עלי להיות מודאג כאשר הממסד יאמץ אותי?
|
נפלתי לתוך המלכודת
הסתכלתי סביב
וכשעיניי התרגלו לחשכה
גיליתי מאורה ענקית
|
מחצי אגוזיי בין שינייך
בעודך מפוצצת ריר ומוגלה
בחוזקה אלימות המכות
|
ולערבל אורגיית מחשבות
של צליל
רוצה לפסוע בטיילת ים ירח גדול אבל
|
לוקחים השפעה
פורקים אם
מבלי עד הם
|
"אני אוהב אותך" - לא אמרתי לאף אחת,
כי מאז שעזבת אותי אני מרגיש בודד כל כך
את התשוקה שלי אליך אני מנגן בעצב רב
|
לכלב יש עיני כלב מתחננות. כלב הוא מטרד. כלב הוא יצור נאהב.
עוזר. כלב הוא טיפש.
|
אני לא מודע יותר מדי למה שאני כותב
|
אין לי מה לומר
בגלל שאיבדתי את עצמי
|
את הבחורה הכי מיוחדת שפגשתי
ולכן החלטתי לכתוב לך שיר כל כך סתמי
יש כל כך הרבה שקבור אצלך בפנים
מתוסבכת בין עדינות לאומנות אך אוצרת כעס מדהים
|
את אומרת שאני שקרן
וקוראת לי מפסידן
אני לא שווה כלום
ואת לא רוצה
לחיות איתי ללא תקווה
|
אם יאנסו אותך
לא בברוטאליות
האם
|
נשיא בית המשפט העליון נהיית
ועורך דין מוצלח
פוליטיקאי משופשף
ואמן מוזנח
|
את יודעת, אני אוהב אותך
אל תשכחי
התמונה שלך היא כל מה שנשאר לי
|
הצמדות לתפיסה מסורתית נשית פסיבית
|
החושך עוטף את עיניי את ערכיי
ידיי כל כך קרות ועיניי
הן מסתכלות על תריס עם קצת אור
זהו המקום
|
בודד
שם הייתם נגמלים מהרגלכם המגונים
לא עוד סיגריות
|
entering environment
I feel blues
you give me session
and dark street voices
|
בוקעים מהביצה ממש חסרי מין
נחשי כרומוזומים בצבע פונץ'
הממבליזיה ממלמלת
ואני אנדנד לך עד שיפתח
ויכנס אצלך התותח
אבל אם תרצי נוכל להחליף אופי
אפילו לא צריך ביצה מחדש
|
אהבה יכולה להיות חד צדדית
|
ליל
בערוב הערב בירה קרה
מזקירה
|
בקבוק יפה
רבית תארוך
מתוכך כוסות התמלאו
והעבירו את תכנן
להסואת עצמנו
|
אולי יעשה לך אחד גדול יותר
או שיהיה מוכן להפרות אותך
|
גל זה מוות
גל זה חיים
אבל מה זה חיים?
|
כשהתגרשנו לא רצתה בתך איש זר בביתה
ואני התייראתי מלחגוג על הרחבה של
סייבר ספייס לעמדת אוננות משוכללת
|
לא יצאה העוגה
בקושי הסתדרתי עם סטייקים
|
ועצמי
וההשלכות?
לאן נלך מכאן?
|
הלא זוכרת את את תאוותי
כשירדת על ברכייך למולה?
|
יש בעוורות הבתולית הזאת
את הצד הנהדר ביותר של הסם
ראית עולם צרה
אך נוחה
|
ולאט לאט זה זוחל בי
עד שיוצא החוצה
הכלבים כולם כל
|
ולאט לאט זה זוחל בי
לא לחיות בשקר
הגן שלי שואלת
טוב לך ככה?
|
היד לא מדביקה את המוח,
היד לא משיגה את המוח,
המוח לא משיג את המוח
|
נותן לי
קופים לעוף
פורמי רך
|
עושים טעויות
השובלים מדריכים בעיות
משהו פוספס ו
|
אני או אתם
נותנים מתנות באופן אישי
יוצאים מהכלל
|
אז למה לעורך יש את הכוח
יותר מלמושא הפולחן
אולי פחות מלמטרה
בואו נחנך בגאוניות את סביבותינו
|
I want everything.
do I want you more?
or should you be included?
|
בין מנטליות לחוסר
הסמים לקחו הכל
ועף.
חייב ליצור בכדי שוב לחוש
|
נשיקה חטופה של שיערך
הפחד והחיפזון
|
אני חושב שבקרוב אני אהיה אחד מהם
אנשים שאין להם אף אחד בעולם
|
יודעי שפלות מחופשים
לו אישה הייתי
לו ילדה
|
מטייל בארצות רחוקות
עם כריזמתיות ללא שליטה
|
חוסרים בקומניקטביות
משגיאות כתיב לפרסומות
הסיכוי לתקשר שווה לסיכוי לאהבה מתמשכת
|
בצומת
בדמיוני אתה אדיוט
התעלמות
|
פחד מזיקנה
מגוחך ומאיים
תשוקה של קשישים
|
ריק, כבידה נעדרת וקור של כלב
יצריכו הון יקר שייגזל
מפי הרעבים
|
אותנו האנשים
הם פשוט מזיינים
|
יש לי דעות מגובשות על העולם - ברמת הרגש וההיגיון - לאו דווקא
ידע
ואני מוכן להקריב כמה דברים בשליחות הזאת
|
אנ'לא יודע כמה סבלנות יש לכם
לידע שנשרף כמו מחורע
|
ואז, כשהאיטלקים חדרו והלכו להם לעולמם
ופרצו מעולמם
כינינו אותם ממזרים
|
יושב על חוף שליו ללא שקט
מסתכל בקיני פה ובקיני שם
ומבט אסור ומוסיקה מרגיעה
אוסרת על המחשבות שלי מלזרום
|
אני רוצה להיות יותר
אז מה הפלא שאת רוצה יותר
אבל אני גם מכריז שאני הטופ
|
לא הבנתי זאת פעם
חשבתי שאני עצמאי
לא הבנתי כשהלעטתם אותי
שזה לא לטובתי
|
ובעוד טיסה מעל עיני ג'יפים פעורות בהשתאות
|
טוב לי ועליז לי
אז שירו לה לה לה
|
מנצל את העמורה למחקר פסיכולוגי
ביהירות כל אותם דברים שמאוסים
שלא הדבר האמיתי
שלא אני שטוב יותר
תפלות ופופולריות
|
שאת היצור הכי חינני בעולם
|
אני אוהב את כרמית
ללה להלהלה
וזה כל כך נפלא.
|
כל החיים
יש רגשות אשם
שרודפים אחרי
ומנסים לתפוס אותי
|
פוסע כמו מלט בינות לגושי
בטון מזדקרים
חסר סיפוק מיני
|
את התשוקה
לראות
לשמוע
לגעת
לקרוע
|
הולך חוזר מנסה להתעורר
להבין את העבר כדי לקפוץ קדימה
|
לילות חמים של סוף הקיץ
אין לי מזגן
יש לי מאוורר אבל הוא לא פועל כל כך טוב
אני לא יודע מה לעשות
|
בין אם צחוק מבוכה
התפעלות מיופי נדיר
או מקוריות
|
לכי מכאן
לכי לאן?
לאן את חושבת שאת הולכת
|
מוח מעוך כל כך מסוגר
רגיש (אופס נשבר) אור כוחני - המון
|
בוא ואתגר אותי
באהבה ותשומת לב
דרך מין או בחורה
או מאמר על אלוהים מיוחדים
|
אנא עראף? - יש לי סיוטים.
|
תראו אותו שרוקד לו שם
יש לו מבט עצוב בעיניו
הוא רוקד כמו אחוז דיבוק
משקיע את כל מרצו
|
הסמים לקחו הכל
חייב ליצור בכדי שוב לחוש
|
ממוליקולה שומע
כאשר טעויות הגהה בשפע
כאשד הנופל
|
האור הזה של ההשפלה
והשנאה המיידית
הסוויץ' של המוח
שזועק לכבות את עצמו
|
האמת שאני מוזיל את הסוטול
מקמץ טיפונים לידי חובה
|
כשזה מסריח את מתכוונת שאת לא רוצה להתרגל לזה
כשזה לא טעים זאת אומרת שאת רוצה להיות נגדי
|
נגיש רמוס עלוקה
דימוי עצמי מפוצל
|
תה תפוחים חם שהתפחלץ
מי שיער שאאבד אותה
אולי מי שיודע הכל
כי הכל כל כך ברור
הסינדרום השגרתי ביותר עלי אדמות
|
אינטימיות אתם חושבים בראשי
|
החרדה מוטה לאחור
ופקעת העצבים כמעט ונמתחת יותר
מדי
|
ולא באת יום 1
האם התשוקה של הורמונים?
האם של כפיתיות סיזיפית?
|
חוזר
חושב עלייך
מועקה וחום
מבטים כבדי משמעות
|
רוצה להיות נמפומנית
שיכנסו בי כל היום מכל הכיוונים
לעשות את'זה עם כל גבר שנראה לי
|
מתי האהבה תפסיק לככב בשירי?
|
ניצלתי את תומתך ואת צורכך
לצרכיי המוטרפים שלי
השפרצתי לכל עבר
|
אז נכון יש לו זין ענק
אבל פעימות לב איטיות
|
עוד מבט סוראליסטי
אל שריר הלב העיקרי
ששבת לפני שנים
במעבר לתחנת דלק
|
חורף קר עבר
גשם צח נגמר
שמיים בהירים
הכל ממהרים
|
עיכוס של בחורה
רחוקה מנטליות מלחמה
|
ובעצם ויתור עקבי
חלום אחר חלום
אין תשוקה לים יותר
הגעתי עד הלום
|
פאקינג אם אני רוצה את קולות המלחמה
אני יכול לפתוח רדיו
או להתגייס לצבא
|
אני לא יודע וגם לא אכפת לי
אם אהבת אותי או לא
הפכת אותי לאפאטי או אולי לפלגמט
|
יש לי אופי מנוגד
איזה מין דבר זה
שאף פעם לא הגדרתי לי אותו
|
עוד לפני שציווית על המוח שלך לאן ללכת
ומה לעשות
התחושה היא ש
מס' 1 הוא חשוב
מס' 1 הוא מאוד חשוב
|
בהתחלה הייתי צב
וכמו שאומרים פעם צב תמיד צב
אח"כ גיליתי שבעצם אני מהיר בצורה מדהימה
אבל מאז לקחתי הרבה סמים ולא בדקתי מה הם קלקלו
|
קצר קצרצר וצר מאוד
כשראיתי אותך מכילה חלקית באנאלי
|
קצת יותר מדי פרימיטיבי
קצת יותר מידי אנרכיסטי
|
אני תוהה
מה מידת האהבה
שבתחכום שאתם מפגינים
כלפי
|
שנאה על גבול התת מודע
מגפה
|
אהבה במנות קצובות
זה משפט מרטיט בנוראותו, אבל גם קצת - בנאלי.
|
שוב פריטה רכה תפילה זכה לאל
הולך ובא צליל חליל מלא
עולם ירוק של הזיות חולף
כתום סגול אדום צהוב פורץ
|
מי אתה ומה אתה רוצה?
אמר בן השש עשרה לבן העשרים וארבע
החיים קצת, אם, קשים - להגדיר הלא כן בן?
|
מדוע הפסקתי לכתוב שירים?
פעם היה לי מה להגיד
|
כשיש הרגשה טובה
ובא לך לקפוץ משמחה
כשזאת שאתה אוהב כל כך
נותנת לך יד
|
מחוסר הישג
מוטטתי מושג
עצוב מבפנים
כלוא ומנוכר
|
חיים
חשבת שאני קלה?
ארספואטיקה
|
שלג על פני השדות הירוקים
ציפורים מתות מקור
פרפרים מחוסר פרחים
אין חיים יותר
התחיל עידן הדממה
הקיפאון בא לפתע
ללא אזהרה
|
אני לא אמיתי
וזהו
רוצה תמיד לפרוק
|
להנות מהזיונים
וליטופים חמים
|
אין תובנה ואם לשפוט
גם לא תהיה
|
היום אנו דומים
אך לא כל כך תמימים
ולכן אנחנו מתאימים
או שלא
|
תן לי לגעת ולאחות
את שברי גופך
המתהווה מחתיכות
של עמל יום נפשי
רב שנים
|
הלוואי וזה ישאר
ההרגשה הנהדרת
שמסחררת בפכחון מוחלט
|
ובינתיים את מתחילה לחלוף, אבל אני עוד אתעסק בך, ואמשיך לקוות
לחוות ריגושים כה מתוקים עוד. ובינתיים את כבר מזמן חזרת להיות
לא לבד
|
נכנסתי למועדון האפוף עשן וזרקורים צבעוניים ומוזיקה מהממת.
בכלל - טירוף חושים
|
אין כמו ניסיון
אין כמו ניסיון ומחשבה
אין כמו ניסיון ומחשבה צלולה
אין כמו ניסיון ומחשבה צלולה כדי לבצע מוסיקה
|
זה יכול להיות בן זוג, זו יכולה להיות אמנות, וזה יכול להיות
אף חפץ. בסופו של דבר כשם שהחלום שתול במוחנו, כך ההכרה
בהתגשמותו טמונה בנו
|
שלום! אני עדי זילברברג מרחובות ואני כותב אלייך בעקבות מודעה
בעיתון "מעריב לנוער" ובכן, אציג את עצמי: שם: עדי שלמה
זילברברג.
|
שאני אוכל לאהוב אותו בחזרה ללא חששות שהוא יעזוב. לאהוב אותו
כמו שאהבתי, ועדיין אני אוהבת אותך, ולפרוח כפי שפרחתי איתך.
הו, אלוהים לו רק חזרת אליי
|
חומר הגלם שלי להמשכיות כבר מוכן. את שארית ימי הפוריות שלי
אני אמורה להעביר רק בנסיון להשיג את החצי השני המתאים ביותר.
|
הכוכבים כאן הלילה ברורים (לשם שנוי) באופן נפלא ואני נזכר
בתחושה של פלנטריום. הפלנטריום האחרון שהייתי בו היה בפריז
בעיר המדע וכמובן שאני נזכר בו, אפילו שהוא לא היה כזה טוב.
|
בקיצור, מה שאני אומר הוא שהייתי שמח לעבוד על משהו שייתן
פירות; לפחות בפוטנציה. אם את או אתה באים עם גישה דומה, אתם
מוזמנים לנסות אותי.
|
אני לא יכול להמציא את הגלגל מחדש,
רק לנסות לרופף קצת את החישורים
|
השאלה הגדולה היא אם את מעדיפה אמת או שקר או כנות. אם זה לא
כנות תפסיקי לקרוא פה.
אם זה כן כנות אז אני לא רוצה לרמות אותך, כמו שאף פעם לא
רציתי.
|
סוף-סוף ריגוש חוקי להרגיש בבטן. אח"כ עליתי על הכביש והרגשתי
הרבה יותר מסוכן. אבל קצת מועקה בחזה, קצת שאריות של אנדרנלין
בכל זאת גורמים לי להרגיש טוב.
|
אתמול במיוחד חשתי צורך לכתוב את הרעיון הקטן הזה שאני חושב
שהוא שלי. סתם כי הוא נראה לי מבריק.
אפשר לחזות אותו כבר היום, כך שאולי הוא עוד יתממש בימי חיינו
|
אני אישה צעירה בת 19, אבל מאוד מודעת לעצמי. אני קולטת איך
פיתיתי את כל הגברים שירצו להיכנס לי לתחת כבר מגיל צעיר.
חולצות בטן, הליכה גאה פרובוקטיבית ומענטזת. מגיל פדופיליה.
ואני בהחלט אוהבת להזדיין.
|
חוזר מהופעה בא הקהל עושה לינץ' לגישה שלי
אהבה קטנה מעודדת
לילה קרוע ועוד לא יכול לכתוב
לפני שממלא את המחויבות הזאת:
כותב
|
הייתי קונה לי ציוד טוב, קורסים נחמדים וכו'. לא הייתי עובד
חוצמביצירה, או שאר דברים שבא לי לעשות. לו הייתי ממש עשיר אז
הייתי כבר מוצא את העמק הירוק הפרטי שלי, ושם הייתי בונה לי את
העגבנייה.
|
לאחר היכרות עם עדי אני מפרטת את מצבו:
עדי לא אוהב את הצבא. הוא אינו מזדהה עם מטרותיו הוא אינו
מרגיש שייך לסביבה הצבאית והוא סובל מאוד משהות במסגרת צבאית.
|
כשהייאוש מהסכנות האורבות לנו, כמו גם מחוסר מוכנותנו לקדם
אותן, שהחיים בעולמנו, ובעיקר בארצנו, מכתיבים, אפשר לתת דרור
ללחצים האופפים בדמות שיר שכזה, ההופך את הפחדים לשחרור
|
אז מי שרוצה לדעת על מה מדובר
יצטרך לחזור לכאן שוב וagain
ולחפור בתגובות - זה לא קשה יש כפתור
וכטיבם של כפתורים - עונג עלול להתפרץ פעם אחר פעם
|
השאיפה שלי שהחיים יהיו טובים יותר
לתקן את העוולות הנוראות שבעולם
לגרום לכך שדרכי פעילותנו כבני אנוש יהיו צודקות ואחראיות
על מנת שנוכל לחיות באושר ובבטחה
|
נסיון חיים הם אומרים. הבעיה שהחברה עושה שטיפת מוח לבנאדם.
כשאני אתבגר - אם אני לא אמרוד עכשיו ואעשה תוכניות עכשיו - אז
אני אתגיס, ובצבא - מה שנכון כולם מתישרים.
|
האם לכתוב דיכאון זה רע, או שזה מעודד אנשים שחשים שהם לבד?
האם להתלונן על מצוקותי ומקובעויותי הן הנצחה של הלא טוב או
חובה לגיטימית של יוצר? אני מתלונן על אלו שאני הודר על העולם
המגעיל והסוטה שהם העבירו הלאה. מוגלה רצינית.
|
מצייצת לי במוח כצפור שיר.
|
מבט קצת מוטרף על עבודות הציור שלי.
אפשר לשקוע כאן ולהתבוסס ממש.
מכל מקום - נראה אתכם צולחים את זה
|
היה היו בארץ רחוקה ושמה ישראבוץ שיר ומחשבה שהתגוררו בראשו של
אדם.
|
גיבורה - היא. עברה ניתוח לשינוי מין. כנראה משעמום ולאוו
דווקא כתוצאה מרצון להיות אישה מבחינה מינית. סיטואציה פותחת -
על הגשר בלילה - שוקלת להתאבד
|
הדביל שממנו הם קנו את הספינה חשב שהן עשויות מבדולח וקרא
לסירה המגודלת שלו "ספינת הבדולח". וואו! ממש שם מפוצץ.
|
בוקר טוב, מחמוד. כן, כן. תפקח את העיניים ותתמתח. רואה איזה
חבל סידרתי לך? חבל, אלק. שרשרת של אופניים שתיתן לך מרחב
מחייה שתוכל לחרבן ולהשתין. בקיצור - תשפר את תנאי הכליאה שלך.
מצטער שזה נעשה בשנתך ושהתעוררת ככה, אבל אתה מבין שהיה בכך
סיכון לעשות את זה אחר
|
השיטה: חיבור
חפשו בתגובות...
|
מחזור חיים
הנאה דמיון וכל שאר
חושניות אומנותית
|
יורק אש מסתורי
אבל נראה מאד מוזר
|
lovely snow is fallin' on the city
i feel so sexy
just as if i met god
|
שלג צח יורד על עירי, ואני תוהה אם לא הייתי יכולה להיות
כפרית. מסתובבת בטרוף
|
אורות הניאון הן שיני הפלסטיק של העיר
ורק בריקוד אצא ממך
|
השלג יורד
לאן אני שייכת
רוח רפאים של מלחמה
|
Sitting on the ground
Scattered grass is filled with ants
On the horizon the see
& I'm meditating
|
פרצי אדמה ושמיים
דרך אקוסטיקה אלקטרוניקה
|
קפוץ השתגע ורקוד בטראנס
עד לפסנתר
|
מוסיקת ג'אז
למעלית קצרה קלילה
ועם זאת - מעמיקה
|
רכבת שדים של אורות מתכתיים במפעל
|
הקסם שבחיים הוא הקסם שביקום
הייתי מספר הכל אם הייתי יודע
|
המצב לא מעודד הכותרות שחורות
צריך לשנות דברים מהיסוד
|
בודדת, סובלת, לבד
עדיין מחפשת מי שיאהב אותי
|
קצת כמו הביטלס בצוללת צהובה
בסצינת המחסן התזמורתי
בין לילה לבוקר נאהב
|
אחרי שהתרעננו בעולמות מוזרים
היאוש מזכיר - הוא עדיין כאן
|
פרח מול פרה
מה עדיף?
מי ישפוט?
|
יפה נוף, משוש תבל
קריה למלך רב
|
All my life I am dreaming of you
True love seem so possibly true
I hold you're image and pass end with me
In my hart every day
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אין אנשים
מושלמים
קולומבוס |
|
