|
אהבתי הראשונה גרה בחצי חדר שכור
|
אז הגעת בסוף לגולני,
איש יקר.
|
מחשבות
מטורפות באישון לילה
|
אמרי שאת אוהבת אותי בשפתי,
ואחר- כך אמרי בשפתך.
|
הבית שלי בוער,
נשימתי דועכת,
וכל שמעניין אותי הוא לאסוף חרוז נוסף.
|
בימים בהם כבדה עלי בדידותי במיוחד, אני קורא לגשם שירד.
הוא בא ומספר לי על ימים רחוקים ועל נערים יפים, ולפעמים גם
ההיפך.
|
אכנס אל ביתך בשעת בין הערביים,
לא אפשוט מעילי, לא אוריד נעליים.
אל כוס גסה מדי מוזגת יין
|
אכנס אל ביתך בשעת בין הערביים,
לא אפשוט מעילי, לא אחלוץ נעליים.
אל כוס גסה מדיי מוזגת יין
|
במה היית עסוקה כל כך, אה?
|
הרזון ההדדי הקשה עלינו את השינה,
אמרת שהתהפכנו כמו זוג סרדינים,
ובעיניי היינו יפים.
|
אלינה, אל נא תסתכלי כך בידיי,
|
בפגישתנו האחרונה,
ומכאן הרי שניתן לומר גם - פרידה
היא אמרה בפתח הדלת
(כלומר ביציאה):
|
מזל שגילי אינו גלוי על פניי.
אפשר לאמר - מצאתי עבודה.
|
אם צעירה, היקף ירכך קטן מגולגולתו של בנך,
|
מונסייה רוזנבלאט.
עיתנאי צעיר ושאפתן, שתיין מועד.
קירות קרטון לדירתו
ומשימת סיקור רופפת.
|
זוכר את ג'ק מהעמק?
עכשיו הוא חי בתשוקה מחושבת.
אוסף מטאפורות, פירות עלובים מצידי הדרכים
ומחריד ממרבץ- דרקונים.
|
"משפחות חד הוריות לא מתחתנות!"
אישה קטנה וילדה
עם עיניים גדולות
|
מתחת למדף הספרות ההומולסבית
עכשיו יושבים קבועים
שהם אינם אנחנו.
|
אני אוהב את משחקך עם המילים,
נוגעת - לא נוגעת בלי משים,
רושמת לי מבט או אנחה.
|
עיניים שחורות מכשפות,
איני בטוח כי אוכל להצביע בדיוק
|
ואיני יודע אם הלכתי איתך ואלייך
בסמטאות מילים מעושנות
|
אני חוזר על פעמיי. פעם, פעמיים.
|
תרקחי לי חלום
מתלתל שיערך
|
בחורף נושמים האנשים אחרת. בדידותם נהיית סמיכה, מבעבעת ועולה
אל פניהם בהבעה מופתעת.
|
אני והחבר שלי רפאל עיני מוזגים מיץ פטל לספל קטן ומתרווחים על
הכיסא הכי נוח במטבח.
|
לפעמים ילדים פשוט נוחתים עליך. לפעמים הם שם לראשונה. לפעמים
ככה, פתאום. וזה בכלל לא רומנטי כמו שזה יכול להיות עם פנסי
רחוב שהם פתאום. ופתאום נדמה לך כמעט משעשע להתקשר לידידה
ותיקה ולשאול איך מכינים דייסה מסולת. אבל אתה לא.
|
"הבלתי משכילים אינם מתאמרים לעולם שיש להם רעיונות מופשטים".
ברקלי.
אני. אני (!) רוצה להיות מלך עירום.
|
שמן על עץ
25 ס"מ על 35 ס"מ כל אחד
|
שמן על בד
40 ס"מ על 45 ס"מ
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
