|
חופשי...
בשמים.
זה יחזק וישריין את הקשר ביני ובין נועה כך שלא נוכל להיפרד
עוד.
|
את ריחה זה של בתיה לא אשכח לעולם אם כי טעמתי שכמותו עוד הרבה
פעמים מאז, והוא הטוב בריחות שברא האלוהים. הוא ברא את הריח
הקסום הזה יחד עם עוד דברים קסומים אחרים שיש בנשים.
|
בין כל החיות חי לו בגן עדן גם עדר איילות מנוקדות, יפות
עיניים, עדינות ורכות. הן כתבו שירים, ציירו ציורים וכולם אהבו
את יצירותיהן, אפילו מלאכי השרת.
|
קולט מתאר ירכייך
בנוגה ירח חיוור
|
רגעים קסומים
רגעים שנחרתים בזיכרון
שיכאיבו פעם
אך לא כאן ועכשיו.
|
אני רץ ברחובות
רץ
וצועק אהבה
|
את מותי תחייה
אם שוב לחיות ארצה
רק הולדת אהבה,
אהבה חדשה
|
השפתיים שנישקוני
אמרו לי:
לך.
|
אני אוהב אותך
כמו איש
שהפך נער
באהבת בתוליו
|
ממעמקי ליבי
את נשקפת
לנצח טמונה
|
אך זו הייתה
הפעם
אהבתנו האחרונה
|
עינייך עצמת
רעדה בבשרך
התמסרת
|
חיבקתיך בחוזקה עד שדחפתני.
החלקתי אל תהום המצולה.
|
איני יכול להאמין אך יודע
את אינך.
ולא תחזרי לעולם...
|
היה זה הרגע
הייתה זו ראשית אהבה
|
ואולי?
בכל זאת,
אולי פעם בבוא הימים
תביני עד כמה אהבתיך.
|
מחשבתי לך ערטלתי
חשוף בפנייך נגליתי
|
לאחר שעשינו אהבה
במקום ללכת לישון
ירדנו אחר חצות
אל קאמל
|
נפשותינו
עירומות
זו אל זה תיפשקנה
|
תשוקתה
הולם תופים בבשרי
אף נעימת כינורות דקה
|
מי ייתן ואת ליבי לליבך חברתי
את מוחי למוחך ארתך באש.
להרגיש כמוך המיית בשרך
בלהט שלהבת הקודש.
|
עמוק
בתוך רחם נפשי הרגשתיך
אוהבת
|
מתנשמת
כנמרה על טרפה
את מתמסרת
נסגר המעגל
|
נשמתך ריחפה
נחשולים נחשולים
ואני בסערה של אך רגע
רגעתי
|
מוצף באושר
חיבקתי כל גזע
אף פעם לא רציתי כל כך לחיות
|
היא אמרה לי מילים
נשמעה גם המיית גלים
היו כוכבים
והייתה אהבה
|
נדם צחוק הילדים
רוח מהולה בניחוח ים
מעקצצת בלחייך הסמוקות
|
סכינך המשונן
עמוק בליבי נעצת
|
אלוהים
בוא לתוכי
אני משתוקקת להיות עקודה
|
ישבה
בערום בשרה
רגליה פשוקות
ערוותה חשופה
|
אשקך בפניניי
טיפות שנהב חמימות
ריחן כערמונים
|
היום אני מתפעל
מקצף סבון על גופך
|
זה הרגע
בו מיטשטש העולם
נגוז
|
נחשול אחר נחשול
אהבתי אלייך תגעש
נתזי תקווה אבודה
|
אל הארכיון האישי (48 יצירות מאורכבות)
|
|
אולי כדאי לכתוב
את זה יותר
גדול?
כי לא נראה לי
שכולם הבינו.
קומיצה ביום
הולדתו ה-18
לוקה בהתקף
סנוביות כשקורא
את הטקסט הקטן
בתחתית העמוד. |
|
