|
נעמה מרטה את השערה המיותרת האחרונה מהגבות שלה, סדרה את חצאית
המיני שלה, ויצאה מהשירותים בשדה התעופה. בדיוק אז, אבל בדיוק
באותה שניה, עברה שני ליד הדלת.
|
אין ספק, הקולוסיאום שוב ארגן מסיבת קיץ מטורפת,
עם המוזיקה הנכונה, האווירה הנכונה, ובעיקר - האנשים הנכונים.
|
לפקיד הקבלה בבית המלון הם היו מוכרים כגברת פלפלת ומר פלפל,
כך הם נרשמו כשכרו שוב חדר להמשך היום.
זה לא שהיה לו גדול במיוחד, אבל הטכניקה, הזריזות, הנחישות, זה
מה שמשך אותה.
וזה לא שהיו לה גדולים במיוחד, אבל ההחלטיות, האינטנסיביות,
השתלטנות, מצאו חן בעיני
|
הכל התחיל כשהגענו לבית של חיה המשוגעת.
לא בעצם הכל התחיל כשיואב ואני החלטנו לחפש
ג'וקים וגרבילים בחולות. יואב נשבע שפעם הוא ראה
נחש ארסי בחולות, והוא כמעט הכיש אותו ברגל.
|
-"רקפת. לא ,רגע, אולי חצב? לא, בעצם הרדוף."
-"אין לי את כל הזמן שבעולם, כשתחליט תודיע לי, בינתיים אני
משאיר
אותך גבעול."
|
זה התחיל ביום שטוף שמש רגיל, ככל הימים, כשהלכתי חזרה
מהעבודה, מזמזם את "שיר הבטלנים".
|
היצור היחיד שאהב אי פעם היה סוסו הנאמן, ברתולומיאו. הסוס
שליווה אותו כל-כך הרבה שנים, הלך אחריו לכל מקום, והשתתף בכל
הקרבות העזים בגבורה רבה. ריקרדו אהב את הסוס אהבת אמת, וסמך
רק עליו.
|
למה היית צריך לעקוף את המשאית ההיא כמו אידיוט, יוני? אני
מתאר לעצמי שהאלכוהול לא עזר למערכת קבלת ההחלטות שלך.
|
היה ילד ושמו קובי ליברמן
אותו כולם אהבו
עוד שהיה קטן
את הפה לו ניגבו
|
-"עכשיו אני לוקח את יד ימין, ומכניס אותה לאט לאט פנימה, עמוק
ככל האפשר."
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
טוב שם טוב
מסלוגן טוב!
יגאל עמיר,
מחזיר מלחמה
בעוד סלוגן ריק
מתוכן! |
|
