[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
מוטי הפתח-תיקוואי בא ומוריד לשמעון המשוגע מבת ים צ'קלויין,
שמעון צורח מכאב ושוכב על הרצפה הקרה שבמועדון. כל המליציות
מתכוננות, רואים כי קרב מתחיל.
פתאום ביטון, החבר של שמעון וסיטון צורח:"קדיממממהה!!".

אהבה נכזבת
הוא רק אמר דברים טובים, עליה, עליהם, לא עליו, הוא רק ירד על
עצמו, חסר בטחון עצמי. היא הקשיבה. שהם הגיעו לאוטובוס הוא
סיים לדבר...היא הורידה את ראשה וניסתה לדבר, אבל בכתה.
דמעות זלגו מעינייה, אט אט.

פואנטה
כל הזמן דופק במסמרים בין מוטות עץ ומסדר לאנשים מקום טוב למות
בו. עבודת קודש.

אני והיא עמדנו צמודים והיא הרגישה את הזין שלי ליד הרגל שלה.
היא לא הגיבה, רק חייכה, התרחקתי קצת ודיברנו, היא הציעה לי
לבוא היום בערב לחדר 212 שבמרתף, משחקים מבוכים ודרקונים.

סופני
סיון ישבה בחדרה בשקט יחסי, היא סתם נשענה כנגד הקיר ושמעה
נעימות של להקת הג'אז מטאל האהובה עליה, היא כל כך הזדהתה
איתם. הרי 'העולם הזה דפוק..מניו יורק ועד בנקוק'.

משל
הנמלהזכר היה כלכך בטוח בעצמו, הוא כל היום התאמן והתחזק ואכל
הבה ביצים וחלבונים, לא שלא עשה דברים כאלו לפני אבל אז עשה
יותר, הוא היה כמו אלי האנה הנמלהזכר.

התבגרות
"אני הולך למות"- אמרתי בשקט.
"אל תדבר שטויות!", צעקה עליי כרגיל.

אם למישהו היה את האומץ להרביץ לילדה כלכך נחמדה היא כבר היתה
מתה. טל אהבה טרולים ופיות וגם דולפינים ודברים ורודים מגעילים
כאלו, הרבה אנשים לא אהבו את זה, לא אוהבים בישראל אבל היא
החליטה שזה מגניב.

לפתע היא התחילה לגעת ולדגדג אותה כאילו אין מחר, תמיד ידעתי
שהיא אוהבת את זה, עשיתי גם לה את זה במשך מספר דקות, ערומים
לגמרי. לאט לאט פג חיוכה והיא נרדמה כמו תינוק.

מאז שאני זוכר את עצמי אני רוצה להשתנות, לעשות משהו בחיים
שלי, מיוחד. כמו כל יום אני קם ב6:00 בבוקר והולך לרפת, בדרך
כלל אני חולב את הפרות של המשק, איתי יש עוד כמה ילדים, אנשים
(כן, גם שאול החקלאי) וזקן חביב אחד.

הלכתי והלכתי..פגשתי גוץ שעיר עם כובע של לימפ ביזקיט וגופית
טריקו. "שלום גוץ שעיר", "שלום איש"
"אתה יודע מאיפה יוצאים הביתה?.", "כן, אבל אני לא אגיד לך!",
"למה?", "כי לא בא לי יה מכוער!"

פנטזיה
"הרצל?", "כן, בני?"
"וועלא?! אתה הרצל!!", "באמת?!?!"
"כן!!!", "נכון"
"ישראל קמה, יש מלחמה!", "אני יודע...יש לי שם קזינו"
"מעניין", "מאוד!"

סמים
איתי עופף באוויר, נראה ככוח הכבידה לא חל עליו אבל הוא ידע מה
שהוא עושה, פשוט התעופף באוויר, נראה כי ידע את תורת ההתעופפות
כבר מגיל צעיר, הוא חייך. לידו עפו ציפורים, ציפורים כחולות
וגדולות שזימרו זמירות האביב.

התבגרות
באחד הערבים, קרן ישבה בסלון וחייכה, בהתה בקירות וחייכה, היא
גם בכתה לפעמים, אבל שבוכים ומחייכים באותו זמן זה מוריד את כל
העצב. היא התגעגעה לאימא שלה, כעסה על אבא שלה.

סוריאליזם
לבסוף הם באמת באו, ראיתי את החללית מהחלון וחונה בשדה.
החייזרים יצאו ממנה ועלו במדרגות, לכאשר הגיעו -דפקו בדלת.

שוכבים במיטה, משחקים.
"אני כלכך אוהב אותך", אמרתי.
"כן..אני יודעת..".

מלחמתי
"אתה גומר עם זה?", פנה ערן לעידו שעמל על הג'יפ, "כבר, כבר!",
"תשמרו!, הם בטח מסתכלים עלינו, כל הזמן!", ניסה להפציר ערן
קצת רוח קרב בלוחמיו.

קונספירציה
חרא מקום- אני צריך זונה חדשה, ליהנות, ודי כבר, אני מתפטר
מזה, נמאס לי להיות אחראי ולנקות אחרי הערבים האלו.. הם כבר
איבדו את הראש. דרך אגב הראש אצלי, והוא נוח.

מקאברי
אף על פי שקצת קשה להיות שמח בחלקי עם בור, והוא קצת לא בר
שימוש, הוא ממש התאים לי לבגדים, וגם לא היה כל כך כבד או
בעייתי, בור נחמד ושקט.

ארצישראל
כמובן שאני לא גנב, אני קניתי אותה אבל נכנסתי לחובות קשים אצל
ההורים ואצל החברים, לא הרגשתי טוב עם זה. אבל בכל מקרה ידעתי
שאני אתקדם בעזרת קצת תקווה ואאסוף וכך יהיו לי מספיק פקקים
בשביל לקבל מיול חדש ו-17 כוסיות.

...העננים התפזרו, השמש זרחה עליי, עליה. "אני אוהב אותך
ליאור", אמרתי במהירות ובשקט, "הבנתי, נטפל בזה יום אחד",
אמרה...

הכוח הרוסי התקדם לעבר צפון יוון, בעודו מחסל ומתעלל בחפים
מפגע ובחיילים אמריקאים בדרך, אפילו בפרות- אבל לא היה אכפת
להם, הם רק חיכו להגיע למרכז יוגוסלביה, לבסיס האמריקאי.

מדע בדיוני
"ייתכן!", אמר אלעד בכבדות דעת. "זהו צעד קטן לישראלי, צעד
גדול למנגל העולמי!", ניסה שוב אורי להביא משפט חשוב
להיסטוריה, ושוב נכשל. "נכנסים?", שאל אלעד. "נכנסים!", פקד
אורי.

סאטירה
יגאל כרע ברך להרמת הבלון גז, חוטי החשמל, שען העצר ושקית
המסמרים ואז לפתע התפוצץ ביתר ציניות.

ביתספר
הגעתי עם עוד אנשים למקום הזה, היו פה מאות אנשים, ענקים
ומפחידים, הייתי המום והשתגעתי, הייתי בטוח שסופי קרוב, שאני
הולך למות, להישבר ולהיהרס, שיתעללו בי עד סוף ימי.

הומור
"לא, לא!!", אמר השיח בהתלהבות ואז השתעל להפקת אפקט חיקוי
מרבי, "מההה, כבר נגמר?", אמר בקול צייצני כמו טל פרידמן.

היפרדות
הוא לא ראה אף איש שיוכל לעזור לו להרוס את הנורה אשר מאירה את
הביוב בקצב של 20 היבהובים לשניה. עצירת הנורה היתה כמחויבות
ראשית בשבילו, הוא לא יכל פשוט להתעלם מן האור וללכת. זה כמו
להשאיר פצוע בשדה הקרב, רק ההפך מזה.

בכיתי הרבה, רק חיפשתי דרך לברוח.
כל יום נעלמו כמה ילדים מהכיתה, לא שאלתי למה או איך, פשוט
עשיתי את עצמי כמתעלם.

התבגרות
"תנסה!, בבקשה!", היא צרחה והרביצה לי. הנחתי שהכל מאהבה, כמה
שהיא מכחישה את רגשותיה אליי.
"טוב נטע, אני אארגן משהו, מבטיח!", אמרתי לה ושיקרתי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ו15 מיליון,
אנשים-
לפי התחזית בטלויזיה
ימותו

מצב
אין הזמן להמשך החיים
זה עלה באוויר ונפלו אנשים
70, 70 נשמות בקירוב

מקום
ונחלים שבך זורמים איתן
הכל יבש ונגמר מזמן
החיוכים נהיו לפרצופים בוכיים

כעס
בתחילה נטען
בשנית נכוון
ובשלישית ננשום-

קובץ שירים
מחכה ולא שותקת- מחייכת, צוחקת
דולקת בחושך, שמים בהירים-
אנשים מתחלפים, רגשות משתנים...

אהבה
דברים שמזמן לא ידעתי
היא הבנה לבדה לפני.

מחאה
עבדו ונטעו! עבדו ונטעו!
הדוסים מצפת לא יתנו לנו להתפתח
קברנו לנו את קברנו בנטיעות ראש פינה..

יחסים
את עשית את זה, אני כל כך שמח
עומד אני למעלה, מסתכל מהירח
הירח זוהר על פרצופך שמחייך תמיד
את רוצה להמשיך בדרך, לחפש עוד ציפורים

אכזבה
אני יושב על הגג
בפינה כה לבד
אני לא חושב
בוכה בלי בושה

אכזבה
אני משהו אחר
לא רציני, יותר אחראי
איפה את חמודה?
מתגעגע לחיוך, למגע
אבל לא, סתם
אני לא רוצה
את סתם זונה

יחסים
הגשם יורד בחוזקה על החלון
אני מנסה ולא יכול לישון
אני חושב עליך כל הזמן
כואב לי בנפש הבוכה

יין
היין שלי אדום,
אדום כעופר רך שדיים
כאדום ההרים,הרים עגלגלים כשדיים מעונגים

מצב
את תקועה שם
לא יודעת מה היה
את מנסה לחיות
את רק מנסה

אכזבה
חלאת האדם אשר השאירני לבד
בוכה, חושבת על אותו ענן

עצב
זוכרת שחייכת אליי?
לא ממש אכפת
אני יכול להשמיך בחיים
אני מאושר
אבל אין לי דבר

מחאה
לא אין לי טור ממליץ
אני לא יוצר חדש
אין לי מומלצים
ואין לי שמלה וכובע קש

ביקורת
הוא קר רוח
הוא נחמד
הוא אוהב

כמיהה
ישב הוא רועד ועזב את ידה
היא נזכרה כי ידע את אשר עברה
עם המכתבים והחברים, הדמעות והקיטורים
והשיטות המתחלפות , להשגת החיים
ושהוא כבר נחנק החליט מאושר
זה לעולם לא נגמר
לא ידע זאת והתעלם
רצה להצליח הכי הרבה
נשאר רק עם אהבה מרומה
אפילו חבריו לא רצו

שכול
הבדל בכאב בין אדם וחברו
תבער הבנתו והדבר יצת בעינו

כמיהה
סורום,
האם הינך אדם אמיתי?

בדידות
נסתכל לעננים הלבנים שבליבך
ואז אתרסק לתוך חיוכך
אני מתרומם ומעופף
אני לא יכול לדאות עוד כך
אני כה אוהב אותך

אכזבה
אני כועס ולא יודע מה לעשות
כואב לי הכל ולא מוצא עזרה
עזרו לי למות, בלי רגשות או אהבה.

אכזבה
נגמר ועזבת מיד
היה לי כל יום יום חג
לז היה כה נחמד
ועכשיו עצוב לי עד גג

לולולולו
לולולולו

עצב
נשכב ביחד בשמחה
אנחנו מתים נרצחים
עם עוד מיליוני מתים

קינה
וגופך מסעיר מוחות
מרתק כחורשת האורנים
ורק אותך אדע נפשי
יפתי מכל בתי האל

כמיהה
האהבה שוב מחייכת ברקיע
הקרן אליי זורמת
אור של רחמים

בדידות
באמת סתם חרמן מטומטם וציני
ושאני מתאהב את חושבת שזאת בדיחה

בדידות
סובלת בדידות, חיי שנאה.
ואתה, אהובי- ברחת הרחק

אכזבה
זה רק הבוקר
אחרי הלילה שלא קמת
זה רק עשר הפרש

גורל
מחכים שיזמנו אותם
הם מחכים לסיום
הם מחכים ורק כואב

אכזבה
מקווה שיבוא הוא היום
תשכחי ממנו ואני עוד אחלום
אני מקווה שתבואי אליי

מצב
ואם את רוצה להשתנות
אז תיהי את ופשוט תני לחיות
אבל אם את מכבדת מנסה
אם את יודעת ומרגישה
תדעי שאני כאן
ובאמת, נמצא

ביקורת
לא תדעי דבר
לא תראי האופק
תמיד תטעני שהוא ישר
ואני אומר אחרת-


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
זכרנו-ידענו-כיבדנו היום, באנו לכאן בשביל הכבוד.
סיפור אישי אשר כאן לא יחדול בין איש לאישה, אנס וקורבנו.

היא ואני
זהו החודש האחרון בשנה שלי, דצמבר, ולא ידעתי שיהיה טוב ממנו,
כל-כך ידעתי שיכאב וכל-כך ידעתי שאני אוהב.
וכך איך אתרפא ולא אדע? ולא אחשוב יותר על הכאב או עליה, אפילו
אצליח לראות בך כידידה?.

היא ואני
כשאני אמות, אני לא חושב שלמישהו באמת יהיה אכפת..
זה לא שיעשו לכבודי מקדש או שישנו את מצב רוחם, אני אהיה כמו
כל סבתא שמתה. עוד אחד שמת..הגיע זמנו, אולי תוך חודש ישכחו
וזהו.

קונספירציה
ועוד יותר כואב, אתם דורכים עליהם, כל הדם נמרך ואתם שמחים
ורגועים שהם כבר לא כאן, הן לא יחזרו, שחורים ומעצבנים, מתרבים
ורק מציקים- זה מה שאתם חושבים.

היפרדות
עדיף להיות לי כאן עירום, בלי כלום..להסתכל לפיצוצים.
יש ציפורים או אין? לא יודע, אבל אני רעב, רעב לאהבה שנקטע ע"י
צמד רוצחים נקמניים שרק מחפשים את הדבר הלא נכון לעשות.


לרשימת יצירות התסריט החדשות
ארצישראל
פועל בניה: (הוא מדבר במבטא רוסי כבד.)
אתה לא לעשות טוב.

בדואי:
אני מצטער אדוני, נורא קשה להבין, אולי תרצה כוס קפה? נרגילה?

פועל בניה:
נייט, נייט, לא..

קצר
דורי
אין סבון!
צריך סבון, לא? (מלגלג), זה הגייני יה טמטם!, סבון!

אורי
פרנציפ לא מביא לך!

נעורים
איתי
נטע הביאה לי קונדום! עכשיו נוכל ללכת לקיים יחסי מין בטוחים
עם זונות בבורסה!!!

שקט במקום.

דרמה
אודי
נו די אני נזהר זה לא מסוכן כמו שאת שומעת את זה, או משהו...

אביגדור
הוא לא מקשיב לי, למה שיקשיב לך.

נעורים
ניר
אה כן, טוב..נמאס מהקטע של הנינג'ה..אני צריך סיגריה..

נעורים
22. בתוך אודיטוריום.
הצוות מסתכל על הבורקסים.

אודי
זה הכל?

נעורים
הדר (לחבריו)
עומר, אני אוהבת אותך!

הדר מנשקת את עומר.
לאחר מספר שניות עומר מפריד בינהם, מחייך.

עומר
טוב נו, בואו נלך..

קומדיה
אודי
הרצל, מפת אוצר!

הרצל
עזוב'תך בחייך.

קומדיה
שטן
אהלן חבריקו.

אודי
או, שלום...


לרשימת יצירות הנובלה החדשות
"בטח..", חייכה והחלה לדלג. מיכאל נעמד מאחורה והסתכל עליה,
אין לדעת מה חשב, אך חייך. היא דילגה והוא הילך באיטיות, לפתע
נפלה לתוך ערמה של זבל.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
הכל המשיך כמתוכנן, לפחות איך שהיה עם הרצח, האונס והפגיעה הלא
הגיונית בכוח האהבה של שניהם, שלב ראשון באי-הגיון של החיים,
יש משהו מעל, או מתחת, משהו אחר.

הוא הפשיט אותה אט-אט ואז החל לדחוף לה את איבר מינו, היא קפצה
וקיפצה וחייכה וצחקה, ניראה כאילו לעגה לי, אני שתקתי. נראה גם
שהילדה מצטרפת ל'חגיגה', אני כבר לא יכלתי.

ויהי יום אחד היה רבי יעקב בהרי הגולן ושמע הסיפור על רבי משה
בן ישעיה החוזה אשר לימד בצפת; והיה יום אחד בצפת אשר שרר בעיר
מרצח אשר קטל בין יום ליום את נשות העיר;

המוזג ישר הביא לי, אני לא יודע למה הוא כלכך מיהר, אבל כנראה
בגלל שזה עלה 32 שקל בקבוק קטן, קיבלתי אותו ומיד התחלתי
ללגום...לא הרגשתי את הטעם, אבל ...זה נזל.
"תגיד..מר... ברמן..למה אני לא מרגיש כלום...?"

בעודי מתבונן במראה אני מתחיל לחשוב, למה מוכרים נייר טואליט
באריזות של 24?


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
כרזה
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מבויים
אל היצירה
מלך האריות אבל לא בדיוק.

סידרה
אל היצירה

נוף
אל היצירה
זה..הפתעה.

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה
תמונה של שחף בנוף טיילת באנגליה.


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה
ראיתם פעם מלאך מוות טורקי-אירי?


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
זה אבטיח קצת נחמד.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה
עבודה נחמדה שהכנתי בעזרה הפוטושופ 5- צבעים, אפקטים ואהבה.


לרשימת יצירות הניו מדיה החדשות
אנימציה
היא זונה, מה לעשות.
2 סרטונים.

משחק
אתה הוא הצנזור החרדי.

משחק
משחק מבדר ואף עם נקודות(גם איברי מין, כרגיל.).
מומלץ לאוהבי הזירגוג.

משחק
המטרה:לתפוס את הקוף המזדיין.
זה כיף.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
"לפעמים, לא
תמיד, ממש לעתים
רחוקות"


גרפומן הסלוגנים
בתשובה לשאלה אם
יש לו גם
סלוגנים
איכותיים


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/EtayLiberman
יוצר מס' 1868. בבמה מאז 9/2/01 4:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאיתי ליברמן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה