|
הוא ראה אותה מחייכת אל הבחור במבוכה ושאל את עצמו מה החרא כבר
הספיק להגיד לה שריגש אותה ככה. הבחור התיישב על שפת המדרכה
והושיט לה יד והיא התיישבה לידו. הוא קלט את התנועות העצבניות
של הבחור, את הגב שלו מתפתל ברכינה אליה, את ההתרכזות העצומה
שלו בה, את החיוך
|
אח"כ עברנו לפינה אחרת בגג, כשהמלצרים ההודים רצו לנקות את
הפינה שלנו. שם כבר ישבתי קרוב יותר לנדב. הוא דיבר בקול רגוע
ונעים. הציע לי לבוא איתו לרישיקש, אבל החלטנו גל ואני לדבוק
בתכנון המקורי וליסוע לדרמסלה.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אז מה אם עברתי
לניו יורק ואני
עדיין בודקת כל
חמש דקות אם כבר
פרסמו בבמה חדשה
את הסלוגן שלי?
קוראים לזה
ציונות! |
|
