|
הכאב הוא כבר לא בקטגוריה של צעקה או צרחה אז אני פשוט פוער את
הפה בהלם. תוך כדי תנועה זו אני מרגיש את לחיי נמתחות ונקרעות.
הקרינה הלבנה ממשיכה לחדור, עכשיו אני מבין את הטבע שלה, היא
מיבשת ומפוררת את הבשר כמו סוג של להבה קפואה
|
אני בחלל, כדור הארץ נמצא בדיוק מולי במרחק של יד, שנינו שווים
(בלי קשר לאביב גפן). אני מתקרב אליו, שולח זוג זרועות מעבר
לאופק המזרחי והמערבי ומחבק אותו... הבן זונה לא מגיב.
אני משנה אחיזה כך שיד ימין לופתת את פרק כף היד השמאלית
ומצמיד אותו בכח למרכז החזה.
|
ארוקן עצמי מהריק
אשאב אלי את היקום
אשרוף את כל מה ששיק
אמצוץ מכם את טעם הקיום
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
העולם שלי מסתכם
כרגע במגדל
הקוביות שבנה
גדי ובחנה, שלא
יושבת ליד שרה,
אז ליד מי
לעזאזל היא כן
יושבת?!?!
ומיצדי שתעמוד
בכלל!!!
תלמידת קורס
פסיכומטרי, מועד
אפריל 2005 |
|
