הכאב הוא כבר לא בקטגוריה של צעקה או צרחה אז אני פשוט פוער את
הפה בהלם. תוך כדי תנועה זו אני מרגיש את לחיי נמתחות ונקרעות.
הקרינה הלבנה ממשיכה לחדור, עכשיו אני מבין את הטבע שלה, היא
מיבשת ומפוררת את הבשר כמו סוג של להבה קפואה
אני בחלל, כדור הארץ נמצא בדיוק מולי במרחק של יד, שנינו שווים
(בלי קשר לאביב גפן). אני מתקרב אליו, שולח זוג זרועות מעבר
לאופק המזרחי והמערבי ומחבק אותו... הבן זונה לא מגיב.
אני משנה אחיזה כך שיד ימין לופתת את פרק כף היד השמאלית
ומצמיד אותו בכח למרכז החזה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
