|
אחרי הערב ההוא
שמעתי דברים
|
ארץ זו
שבה אסונות הם כבר שיגרה
|
והכעס - הוא רק שלה
והעצב - הוא רק בגללה
|
יום אחד אני יבוא לסבתא
והיא תאמר שאני מוכר
אבל מי אני בכלל??
|
הכל כל כך צודק
אבל כלום לא הוגן
|
אני מדבר ולא מבין
למה רבים על דברים
כל כך טיפשיים
|
הזמן בי דוחק
יש לי מלאכה מרובה
ואיש לא יעזור לי
ואיש לא ידע
|
ותמיד אני נתקע
עם משהו שנשאר
למחר
|
התעוררתי בבוקר
ואין חלום והכל כרגיל
ושוב אני זה שיושב בצד
ורק חולם על ביטחון עצמי
|
אני לא עשיתי
אני שתקתי
כשהייתי צריך לספר
על הכל
|
והכל זה עוד יום זיכרון
ובערב, חגיגות
|
זה האינטרנט
זה העולם
ושום דבר לא קרה
כי אין מה לעשות
כל העולם כבר בבמה
|
לא רוצה יותר כלום
לא רוצה את זה ממך
|
מביט לשמיים
רואה כוכב נופל
אורות המלחמה
מנצנצים בערפל
|
מה הבעיה להבין
ששום דבר לא השתנה
חוץ מהמחשבה שלך
|
זה מן שעמום כזה -
מכאיב או מפחיד.
|
להיות עם המחשבות שלי
אבל לדבר עם ראש שהוא קצת של מישהו אחר
אם הייתי אומר את כל מה שרציתי
יותר מדי הייתי אומר
|
ראיתי אותי
ראיתי אחרים
אני מפחד כי דברים קורים
|
רק פרח אחד, מתוך רבים שראיתי בשדה.
לא יודע למה הוא
הוא לא היה הכי יפה שם.
גם ריחניים ממנו יש.
|
אני רוצה לומר לך כמה אני אוהב אותך
לומר לך במילים
אבל כשאני שומע אותך אני מתבלבל
|
הארץ שלי
ארצי מולדתי
ארץ של אימה וזוועות
|
אפשר לשטות בראש
אבל לא ברגש
אפשר לומר הכל
ולא להתכוון לדבר
אפשר לעשות הכל
אם רוצים ואם לא
|
מקווה להבין
מקווה לדעת
מקווה שיעזרו לי להגיע
|
בית ספר- מקום שדורש ממך למלא הרבה חובות ולוקח לך את כל
הזכויות.
זה המקום שאני נמצא בו כרגע
|
ככה אני
ככה זה בעייני שלי
|
אז סיבנתי ושיפשפתי את עצמי חזק.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
