|
איש הקלסרים הלך בין הסמטאות האפלות.
הוא חזר, כמו בכל יום, מחנות הקלסרים האופנתית שלו בניגריה
הרחוקה.
|
היה איש. סתם ככה איש. ולאיש קראו אביגדור. הוא לא רצה שיקראו
לו ככה, תמיד הור רצה שיקראו לו פליקס. פליקס טרומפל - מלך
הדיסקו.
|
...כל בני המשפחה מתאספים בסלון ביתם (או אם הם הומלסים נשכבים
בתוך מיכל האשפה), לובשים אפודים או מעילים, ופוצחים בריקוד
סוער וקופצני...
|
יום אחד כאשר צפיתי בפוקס קידס בתוכנית "טלפנולי" כהרגלי, עלה
במוחי הרעיון הגאוני להתקשר לתוכנית, וענה לי מענה קולי:
|
"מעולם לא חשבתי שאני אוכל לבלוע חצץ ובאותה הזדמנות להחזיק
מעדר", אמרתי לידידי מעולם. הוא תיקן אות משפטי ואמר "מעולם,
לא חשבתי שאני אוכל: לבלוע חצץ ולהחזיק מעדר". אמרתי לו תודה
וקפצתי מהחלון
|
פעם היה לי מיץ ירוק.
מיץ ירוק. ויפה.
|
3 נפצעו קשה ואחד קל. אחד פצוע בינוני אבל תקצוץ לי דק דק,
ותארוז לי בשקית, תודה.
|
משפחתו של קלימורו הקטן, שהרבה לאכול מרמלדה בתופסת כריך, כן,
עוד פעם אנו אומרים כריך...
|
כשראובן נולד, הוא היה תינוק עגלגל. כל חיו הוא היה גדול
ממדים, יחסית לשאר החברה.
הוא כבר התרגל לעובדה שהוא גדול, או שמן, כפי שכינו אותו
הילדים וחלק מהמבוגרים.
|
"שייו, איזה כיף לך" אמר הרלוד שותפו לתא בעגמומיות פשוטית
שכזו...
|
לנצח TC, אזכור אותך תמיד
ונפגש בסוף, אתה יודע...
|
2. לברצין קם בבוקר עם קרואסון על הראש אך זיצי ה"משוגע" עצר
בעדו ושלח אותו באריזת חיסכון לבנגקוק (שזה לא פה).
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
טוב לי או רע
לי?
דיון בנושא
מציצות - בעד
ונגד |
|
