האנשים חולפים מסביבה כמו גוויות מהלכות.
הפנים הזרות מתמזגות, מחוסרות ראייה ממשית לקיומן קודם לכן.
חיוכיהם קוטעים את צחוקה פנימי, שייתכן ומעולם לא נגדע.
"עינת, תני לי מקלט להתערטל בו... עינת, אני רוצה מפלטטט...",
היא מנסה לשדר אותות טלפתיים לאדם היחיד
|