|
חפרי לי בורות של עצב, חלחלי אליי בנקיקים
|
דמיין את הדרך והיא תגיח בערפל כמו
כלום מתפזר
|
לא זמין לנפשי
בשיחה ממתינה לעצמי
|
נרדף הדמות אשר נבקעת לשתיים אחר חצות
גבולות של גוף וטעם הננגס לטוב בחושך
|
מכיר מקרוב את הזווית המאיימת להיכנע לדעת
עצמך כטעימתו של פלח
|
שמים גסים תפורים בפיסות מוארכות של טלאים אפורים
על גי'נס שנצמד לעור דביק שנשחק בשמש
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
יום השלמונים.
(מחנה החרפרשץ
מרים את הכסיה
התימנית)
|
|