|
ואם אהבת היום את אותה נערה
שאתמול לחשת בשמה
ואם נשארת מקשיב למי שצריך
אפילו שקולך יותר לא נשמע
|
אין
אין מה שישנה את הדברים
את
כתבת את הספר
ולמזלי אני כבר לא בפנים.
|
היאוש גובר בי וטובע
הבדידות היא לא חונקת
את לא חוזרת.
בעוד לילה של דממה
הגשם עוד יורד
|
חיכיתי לך, ילדתי, זה זמן רב, את מאחרת
האכזבה והשנאה והאימה והפחד
לא שברו ולא חדרו את מחסום ליבי הקפוא
|
מהמקום הזה שאני כל כך יודע
אני מרגיש אותו, אני שונא
אני חוזר מן העבר
אני סוגר לך את האור
לכי לישון הגשם עוד ימשיך
|
כמה שהכאב דוקר
שהזמן לא עוזר
שאת כבולה בשרשרת ברזל
ולא רוצה להשתחרר.
|
אם תחפש אי פעם, בזיקנתך
מבט יחיד של אהבה
זה הרגע
ששתק
והביט עמוק ממך, אל תוכך.
|
אין כאב שאינו תלוי בזיכרון
שאינו מתחשב בזמן
זמן עובר ועובר
ולא יודע איך סופרים את השניות.
השנים חולפות אינן נוקפות
זמן אינו תלוי באף אחד.
|
והלילה,
לקול תופים שמרעידים את הקירות,
עמדנו יחד על בימת הכבוד,
יד ביד.
|
אתה בוכה, אתה כואב
אתה מחלק ומפזר ונותן הכל
למי שכבר לא צריך.
|
וצריך לבכות בעיניים שבוכות
צריך לראות צלול גם בין הדמעות
לראות את החיוך, טיפה קטנה של אור
יד מושטת, לב נפתח
לב אוהב, יד רוצה כל כך
|
תחפש חזק, תסתובב בפנים שעות.
אולי תמצא פירור, שארית
נקודה קטנה ואילמת של אהבה.
|
חבל על הזמן שלך, אל תקשיב לה, כי אתה כבר החלטת. ממילא זה רק
עניין של זמן עד שאתה מסתלק מכאן לנצח. אולי עוד תחזור יום
אחד. אבל רק לביקור קצר בתלאות העבר. הגיוני שתחזור יום אחד
ותתן לה רחמים.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
