|
אני כותבת, כי לומר לך את זה בפרצוף נראה לי פחות הוגן.
והיה לנו משהו, ניצוץ, שכבה מהר משרציתי.
אני לא מחכה, לא שואלת יותר מדי שאלות, חותכת.
סליחה.
|
Baby I think I love you
I think about you at least twice a second
Baby I think I love you
I want to hold you and never let go
|
not to see
not to feel
not to be
|
אמא שלה,
לא אוהבת אותה.
היא אוהבת את אחותה יותר,
וגם זה לא הרבה.
|
אני יושבת שם
בכניסה לרכבת התחתית
קבענו שניפגש
אתה מאחר כבר בעשר דקות
|
ברגע שבין השבירה לבכי אני נעצרת,
הדמעות שמתחילות אט אט לחנוק את גרוני
נעצרות ע"י הכוח
|
כל חוסר הודאות שיש בעולם
נתקע אצלי בבטן,
כמו גוש בטון שמסרב להיעלם.
|
אלו היו דרכים לא כשרות,
אבל החזרתי לי את מה שאבד,
נלקח, נתלש ונזרק עמוק לתוך הים
|
סיפורי אהבה גדולים נכתבו,
וכך גם שירים.
|
הכרתי איזה בחור,
יפני חמוד
|
קפה עם חלב, בלי סוכר
טרנינג ומסלול ריצה
|
יש את הרגע הזה,
מתישהו לפני יום העצמאות,
שכל העמודים בעיר מקושטים דגלים
דגלי המדינה,
ארץ ישראל.
|
בתוך עצמי אני צורחת עד אובדן הכרה
ובוכה, ומזילה טיפות של גשם וטל
העץ, הוא יבש ופצוע עכשיו
שפתיים מדממות, פנים קמוצות
|
אולי הצורך שלי לכתוב עכשיו בא כי אני לא מצליחה להבין כלום.
אולי לפעמים אני צריכה לעצור את עצמי, את העומס הזה של החיים,
את כל מה שבא והולך ומשאיר סימנים ומכאיב ועוטף וטוב ורע.
|
המחשבות האלו על המוות,
זחלו לבטני לאט וכעת הם ממלאים את כל החלל שהיה שם.
|
אתמול, בחולצה עם מחשוף
הרגשתי, כמו גוף בלי ראש
חשבתי, לא ידעתי מה חשבתי לעצמי
|
מדשאה רחבה עם חורים קטנים,
כאן זה לא אמריקה
אבל אנחנו עוד לא מסכימים
|
מ: אבל מה את רוצה?
נ: אני, אני...
מ: חייב להיות משהו, מישהי, איכשהו
נ: קשה לי לחשוב
מ: אז תחשבי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החיים הם כמו
פאזל -
פשוט אי אפשר
למצוא את
החתיכות
המתאימות |
|
