|
תנו לי אנורקטיות בלונדיניות.
חיוורות שפתיים וזקופות גו
עם מבט חצי משועמם
של לא להיות פה, לא להיות פה עכשיו
|
הלילה שוב עבר ללא שינה
מלא במלחמות עצמי.
|
אולי לא רציתי
אולי לא נשאר
אולי לא אהבתי מספיק.
אולי רציתי שתלך, שתלך כבר ממני, כי די.
|
וגיליתי שאריות מליל אמש
ופתאום הציף אותי זיכרון
וקרבה ששכחתי
בעיסוק מרוכז בעצמי
|
אתה מרחף בקצוות,
איזה מלאך מבולבל
ואני בשניה הופכת מבן אדם בן 40
לילדה מציקה בת 12.
|
כולנו בעצם נודדים.
אני לא רגילה
לנדוד במודע
ולבד.
|
ובבוקר ההוא של תחילת החורף
ניצבתי מול עולמי
מול בדידות שלא פסה,
מול תל פירורים
של חלום,
שלא תם.
|
התקופה לא טובה עלי,
כמו גם סדר חיים.
כל המסגרות שגויות,
אני גוועת תחת מניפולציות תפלות
|
האמת, ברורה ושלי,
תנחיל לי אושר.
שקט.
עתיד
|
בשניה אחת של איבוד דעתך
שפיותך צונחת לעד.
|
היית הכי יפה כשנפגשנו במקרה
אתה מול קרטון של צ'יפס ואני בכלל לא אוכלת דברים כאלה
אבל ידעתי שאמצא אותך שם
|
אני רוצה שלווה.
רק שלווה ואורך רוח ושמיים ברורים
גם בקור הזה אני יכולה למצוא חום
אם אתה איתי.
|
ובחדר חשוך קראת לי לבוא ולנשום את דמך לתוכי וכאב
|
תנו לי רק שקט
כמעט ושממה
להשקיף על עולם מבחוץ
תנו לי
או שאקח בעצמי.
|
אני לא צריכה שתנסה כ"כ חזק
ושהמאמץ יכביד עליך
אני לא צריכה שתתכנן
את תנועותיך
ותגרום לי להרגיש
|
שלושה ימים לאחר מכן
קבעתי
כי נתחתן
|
זה נהיה יותר קל
לתפוס אותך ככה
הרבה פחות מעניין
סתמי, וחלש.
|
כשלא אהיה כאן,תבין
שהיה לך יותר משידעת
|
כשאאבד אותך השמיים יפלו
יצנחו אט אט אל תוך גיהנום
ממנו כבר לא אמצא את הדרך החוצה.
|
מקיף אותי מכל כיוון
תזוזה פיזית
כבר לא מספיקה
לנער אותך
מעלי
|
אתה אדם נדיר
ואני כמעט שאיני רואה
ציפורים מזנך בעונה זו
|
העגמומיות הישנה מכה בי כמו נחשול
ערימת מטלות ואני יושבת
גופי ערימת איברים
|
מברשת שיניים
גופייה, זוג גרביים
זוג כפכפים ישנים
זה מה שנשאר אצלך, אהובי.
|
נראה שתמיד היה
ככה- כמו עכשיו, קר ורחוק.
|
יש לך אותי, ואתה- לא רואה את היתרון בכך.
|
נראה ששוב מיציתי
את הקסם
נראה ששוב,
גבר עלי השעמום
|
ופתאום נותרתי לבד.
הבריחה נסתיימה
הוא עוזב אותי
ואין דבר בעולם
|
הוא יזמין אותה לקפה ויחייך אותה להרגע
היא תתנצל והוא ישוב ויחייך
בסוף היא תשקוט ואולי אף תחוש בנוח
|
כששנה של שקרים תסתיים,
נוכל לחגוג עשור.
|
תמטיקה של בריחה מחדרים אינטימיים
מסיכוי לטוב.
|
3 ימים קשים.
ריבים בלתי פוסקים,
ושתיקות.
|
כשהלכת
השארת אותי משועממת
ולבד.
אני תרה אחרי ריגושים, אתה מבין
זה כמו אוכל בשבילי
לפעמים כמו אוויר
|
הנסיון להיות כל הזמן משהו אחר...
|
עלק וורהול. אין פה בננות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זום זום זום
עולה הזמר
מכוורת הדבורים
...
בכוורת גרה גברת
מתוקה וביישנית.
היא מלכה ויש לה
כתר וקוראים לה
דובשנית. נספר
לכם עליה, נספר
גם על כולם. ועל
בזיק ויויו גם ! |
|
