|
ורעל כפינו, להזין המתים
מתוכם יבינו, כי דברינו בטלים.
השימוש בכוח לא רק חלקת הרודנים.
להיות פרוץ לרוח, של אבני הבונים.
|
ידיד. קראתיו בשמו ולא ענה.
ולא הבהב ולא ריצד אליי,
כמו מאז שנפרדו דרכינו בשמיים...
|
אבודה התקווה בלב האליטיסטים והכוהנים.
בחירי העם מייעצים אובדנות החיים והדעת.
|
אתה מדומה! אתה שאנן!
לא בוכה לא סורר, פגע הזמן!
|
אז אנא גלו לי את מי שהנני מבקש למצוא
עזרו לי לתור אחרי כמיהותיי.
משום שסוסיי פרשו ממרכבתם
ודוהרים הם אל עבר כיוון לא ידוע
|
מרחוק נראה לך שקרובה ידך מגשת-לתפוס
שאין מקום שייחבא, שלא תוכל אליו
|
התשתית של הלוחמה כבר תבוא אל סופה.
תקריב אלינו את הסוף המכוער (המר).
אין זה רע, תקווה...
|
הרת גורל שירתי האחרונה,
צביון אחיד בארצי שלי
והינך מוצאך ממנה.
|
אלי, מודע אני למגבלותיך המאולצות מכורח היותך אל.
אוויל, לא אותי אתה מחפש, לא אחריי אתה תר!
|
אם אמנם חשובים התפלים שבדברים,
נעלו את הכל או אל תנעלו דבר.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
