|
הוא עמד על המזח. שערו הארוך התנפנף מאחוריו ברוח הערב היורד.
בכל פעם שהסתכל לאחוריו, אל העיר, דלקו יותר לפידים בין בתי
החמר, נצצו עוד מנורות שמן ונרות חלב בחלונות בתי האבן. הוא
יכל לדמיין את ריחם של הלפידים, את שעול הזקנים ולחישות
המצורעים מחוץ לאורם.
|
יש לחבר שלי בעיה. כלומר, זו לא בדיוק בעיה, מה שיש לו, אבל זו
בעיה בשבילו. אז החבר הזה שלי, הבעייה שלו היא שהוא חולם על
נשים. כלומר, לא הרבה בבת אחת, אלא אחת בכל פעם. הוא חולם על
אישה חמודה, יפה, סקסית, שבאה אליו, או שהוא בא אליה. הם
מדברים, צוחקים, שוכבים
|
מילה לא זהירה אחת
תותיר את לבי פצוע לעד
תחורר בי חורים שהמוות לא יכול
והמוות חושב שרק הוא יכול למשול
|
כשלקחו לי את השמיים
אמרתי
זה בסדר, ממילא יש רק שמש אחת בחיי
כשלקחו לי את האדמה
אמרתי
לא משנה, ממילא רק דבר אחד מחזיק אותי עומד
כשנתתי לך את לבי
אמרתי
הרווחתי, יש לב עם יותר אהבה אלי משיש בלבי
|
כשאת מביטה.
כשאת נוגעת.
אבל כשאת אומרת
את מה שאת יודעת לומר
כמו שרק את יודעת לומר זאת
כך שזה הופך אותי מבפנים ומטיל אותי אחורה שנים.
|
דרך ארוכה נמשכת
דרך ארוכה עברה
אני יודע סוף הדרך
אני יודע תחילתה
|
ואני בוכה? למה שאבכה? עם כל הזעם והעצב שתקועים בתוכך, מי יכל
לבכות? אז המקלחת בוכה בשבילי ובשבילך. ניסית לצעוק. היית
לבדך, ודמיינת כמה טוב זה יהיה, לצעוק את הכל, להקיא את כל
הרע, לרעוד עד שלא יהיה בך כוח עוד.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אצלנו, היו
צולבים אנשים
שהתנהגו ככה
ישו בביקורת על
אדולף. |
|
