|
ידעתי שלא היה כדאי להיתייאש!
|
קחו סימן שאלה... ותראו שהוא בעצם חצי לב...
אוהבת
עינת
|
גם בנסיעה ההיא הם ישבו יחד.
עכשיו הם יהיו יחד לנצח, בשמיים!
|
איבדתי את עצמי,
בדרך אל האושר,
היא ארוכה ומייגעת
|
ככה חושבים כולם,
אני אחת כזאת,
אחת חזקה,
בלתי שבירה!
|
ברחתי, באומץ מהול פחד,
ברחתי במודע,
ברחתי למקום בו ארגיש רצויה
|
היא נשברה,
לפעמים היא נשברת,
|
הכל שקט מסביב,
כולם כבר ישנים
|
כשאני אלך,
אלך לי מהעולם הזה,
האם מישהו יזכור אותי?
האם יתגעגעו?
לפעמים נמאס לי להיות פה,
בהרגשה של אי שייכות,
אני עייפה מהכל,
עייפה מלחיות!
|
לפני שבאת, הלב הריק ריק ושלם
ועכשיו הוא שוב ריק
אבל שבור ומפורק!
מוקדש לך...שתזכור תמיד מה עשית
|
לזכור את העיניים הבוהקות שלך,
בליבי השחוק,
להרגיש את הצלקות נפתחות ונסדקות
|
להיות על אי בודד במקום באמצע העולם
|
זהו, אתה כבר לא כאן
והכל נהיה כמו סתם חלום, שלא הספיק להתחיל!
|
אני מתחילה להשתגע, המוח לא יכול יותר, הלב כבר לא מתפקד!
|
אוהבת לצלם מים בכל מיני צורות
תהנו
|
זרום עם עצמך ולא עם כולם
כי רק דגים מתים הולכים עם הזרם...!
|
תמונה חביבה מגן החיות התנכ"י
|
הרגשתי לרגע כאילו הוא קורא לי לתוכו...
כאילו יש משהו אחרי העצים האלו...
כאילו שמישהו מחכה לי שם,
כמו כניסה מסתורית כזאת...(:
|
זאת אישה סגלגלה בעפרונות צבעוניים
|
ילדון תמים עם כנפיים ובלי פרופורציות(:
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
אהבנו לשכשך
במים הקרירים
ולגעת אחד לשניה
בדלדולי העור
שבין הרגליים.
"זה לא ביצים"
היא אמרה לי,
אז בלעתי אותם
בלי לחשוב
פעמיים כדי שלא
תרגיש לא בנוח.
אביה האיום
בזכרונות מכלבתו
האהובה. |
|