|
לרגל הדיאטה החריפה
שגזרתי על עצמי
על מנת להרשים
את כל סובביי
ובעיקר כדי לענות על
|
אבק כיסה את עין התכול.
רוחות נודדות התירו
כלניות, נרקיסים
ודם המכבים.
אל תבכי ילדה
|
ביתרתי עגבניה לנתחים זעירים.
קצצתי מלפפון עד דק.
ריסקתי פלפל בעודו ירוק.
על החסה לא חסתי,
|
צבעתי את שערי פסים פסים
את עפעפיי כיסיתי בצלליות זוהרות.
מרחתי שכבה עבה של מייק אפ על פניי,
והנחתי סומק בלחיי.
|
לראשונה נודע לי
שאני לא
לבד
כשנכנסתי לשירותים
באוניברסיטה.
|
מלח הארץ
צרב
את כפות
רגליי
שאלתי נפשי
להיתלות באילן
|
לאופיר חתול סיאמי
קטן.
כלב בוקסר
למתן.
|
לאחרונה אני ישנה בלילה כמו תינוק;
|
לא זכיתי בעור מן ההפקר
בירושה מאבי בא לי
|
כשאני רוצה לברוח מהביצה הים-תיכונית,
אני נוסעת לאחוזת צ'נסלר שבג'נואה סיטי.
מיס קתרין צ'נסלר מקבלת את פניי בשמחה,
ונותנת לי חדר להתגורר בו.
|
היא הייתה הליצנית העצובה
שהרנינה את כל סובביה.
השמש יקדה בה אהבה,
הירח המטיר דמעותיה.
|
כל ליל שלישי
כשהוא מגיע לחופשה,
הוא מנגן שם.
|
אחות רחוקה בניכר,
מכתב אלייך כותבת,
אחותך שהוצבה אל כיכר,
לראותה הם רוצים נצלבת
|
זה התחיל בהכחשה;
"אני לא מכורה".
היא אמרה.
|
צוהר פתח לרווחה
אל דשא השכן
הסגול יותר
|
רונית עוזרת לאימא
לשתול פרחים בגינה.
|
לבי מנבא לי רעות
אך פי אינו נשמע לו
|
נולדתי בבית
ברוך כישרונות כרימון
נטול ניצרה.
לאחר שעבר טלטלות עזות
בין משיח עכשיו
לשלום עכשיו,
|
כבצלחת
זכוכית
דקה,
נהג בי.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
זונות.
נמאסתם.
האנושות לאן?
אלוהים. |
|
