|
כבר הזכרתי את זה שהוא תמיד מחייך, לא?
הוא גם כתום.
|
כשסבא דמבו עוד היה חי, הוא שאל אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה
גדול, ואני תמיד עניתי לו שאני רוצה להיות קופיף ולשחק תופסת.
|
ירדתי למטבח והלכתי רק על הקווים. הבלון הלך רק על המרצפות.
|
היכן האותיות האלו שלי
הן צומחות מסתרגות אחת
בשניה, מצמיחות עלעלים
נפגשות באמצע יוצרות חצי עיגול ויש
שקיעה בחלון.
|
הילדים כבר כאן,
פושטים חולצה
וקופצים ראש
מעל ללבנה.
|
דף נייר לי סרגתי
שאוכל לשים בו מלים שקופות,
בעוד העננים בחוץ מאיימים עליי כי אסוג
לפני שיקדם המאוחר
|
בועת זכוכית,
הנך במהותך אור
|
את ישובה מולי עם סיגריה ביד אחת וקש עם קפה בשניה
ואני כשידיי רועדות
לא הפנית ממני מבטך
וכשקמנו חיבקת ואמרת אני אוהבת אותך.
|
הרמים קפצו ופשטו ידיהם מעלה
הגיעו רק לרגליו
והפילו את הורדים
שניתקו אחד אחד ליד כל שפל
|
חשבי בשבילי
ואת מחשבותיי השאירי מתחת לשיח נסתר
שאוכל לבוא ולאסוף אותן
ואז גם מחשבות יהיו לי
חשבי בשבילי
ואת מחשבותיי השאירי מתחת לשיח נסתר
שאוכל לבוא ולאסוף אותן
ואז גם מחשבות יהיו לי
|
אט אט מתמלאת סלסלתי
משק כנפיים צבעוניות ססגוניות
בגסיסה מרפרפות
לשוב למים מבקשות
|
צחקקה הלבנה בצדקתה הנבוכה
כי ידעה לפתוח פתח לפרפר שיעופף
|
דבקה בי קונכייה שפלטו גליך
האם דומה הדבר לכבילת נישואין?
|
להפוך את כיסיי אל תוך
בינתי, לסדר עם קרביי ולבי
לתמצת ודף חלק לתפוס -
עם ידיי צפרדע קשה גם עט לאחוז
|
תפילה עצלה משחקת עם אור וצל
אין לה כנפיים.
|
עם שקיעת הרהוריי
אכתוב ציורים
שמתגלים רק לאור הלבנה
|
כאילו אני מלכת הימים
הנהרות והאגמים
כי שלוליות מצטברות
השלוליות שלי.
|
בערוב הזריחה גדל
רעבונך, וערבוני - עצמי
כי מי את ללא המלים
|
אני רוצה סוס, עם צורה שכזו של סוס
אני אגדל אותו באגרטל הפרחים
בהתחלה הוא יהיה קטן ואחר כך הוא יהיה גדול
|
בליל חגיגות השדונים
הלבנה נשארת אמהית
כשהיתה.
אולי מעט
חיוורת משזכרתי,
גם היא לא
התחסנה.
|
פעם
עמד כאן ענק
והביט אל אינסוף של ים
|
היא מסתכלת עליי בעיניים סגולות
ואוספת את הנצנוצים בדמעותיה
אל תוך קופסא שקופה,
אומרת, זה דבק מתחדש
|
לעתים מניחה לסככה כדי ללטף מעט את בטנה,
אך צפור בבלבולה לא זוכרת שמקורות דוקרים.
|
בנשימות של בוקר
ובמשבים של ערב
למדתי לבהות.
|
אפתח אותה לאט
עד שתגיע השנה החדשה הבאה
רק אז תהיה לחלוטין פתוחה
אחטוף טעימה עם הלשון
|
אוכל להסוות עצמי
אלמד את זמנם ואנוע בהתאם
פני לא יזקינו אלא רק
ישחקו
|
אמנם שורשיי כבדים
אך בקלילות של נוצת כנף הם יודעים להביא לי
טיפת שמיים.
|
בלילות האחרונים
גגי סגור.
|
אני היא הכורכת לה כסותה מזונה ועונתה
כשם היא האם ואני האם השניה
אני אמי שלי
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
החבר הקודם של
שלי התקשר,
אמרתי לו "מותק,
יש לה עכשיו במה
חדשה גדולה
יותר".
החבר של שלי. |
|
