[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל זה, כך אמרו כולם, היה הביטוי ליופי המוחלט. כולם הסכימו על
זה בלי יוצא מהכלל, חוץ ממנו. בשבילו כל הקשקושים האלה על
היופי המוחלט היו רק מטלה נוספת. רק עוד יום של עבודה.

אגדה
אך למרות גודלו הזעיר, אופיפלת זה היה אמיץ שבאמצים, לא ירא
מפני איש ונהג להסתובב כשלראשו קסדת ברזל ובידו חרב איתנה, שלא
היו אלא מחבת גדולה וחרב עץ שאביו גילף בעבורו ממקל של מטאטא.

אך מצידי שיאחר הוא אינו הסיבה לנוכחותי כאן... כלומר, הוא כן,
אחרי הכל בו אני נוסע, אך הוא אינו הסיבה לכך שאני נמצא כאן
בשעה כה מוקדמת בבוקר ואינו הדבר המעסיק את מחשבותיי כרגע.
היא, לעומת זאת, כן.

ווילבארן התנגד, באומרו שאינו מסוגל לסבול טעמה של דלעת ובמקום
זאת הסכים לקחת את הפעוט מוכה הגורל תחת חסותו ולדאוג לו לעתיד
הולם וכך אכן עשה, ולכשהגיע ראשדלעת לבשלות מצא לו הכומר את
תעסוקתו כדחליל בשדהו של מק'סלאפ וכל זאת בתמורה למספר קלחי
תירס בודדים ביום.

מעשיה גלותית
לשווא! לתת לחתול לשמור על החלב!
ישבתי לי והסכלתי על התינוק, כל כולו אומר קטנות ומסכנות,
ריחו, ריח גן עדן וטעמו של זה, בוודאי כה נפלא עד כי יכלתי כבר
לחוש על לשוני את טעמן של מצות הדם ופי נמלא בריר.

סוריאליזם
אני מפשפש במעיל ובמכנסיים אבל לא מצליח למצוא כיסים, הכלב
מאבד סבלנות, מרים רגלו מעלי ומתפוצץ בקול ספלאש מהוסס, הקבצן
נעלם בעננת עשן, העשן נעלם בערפל.

התבגרות
זפזופ מהיר באצבע קטנה, רועדת, על השלט השחור הגדול - הכפתורים
הצבעוניים בו הם דווקא אלו שעליהם אסור לעולם, בשום אופן,
ללחוץ.

התבגרות
אמא חשבה שזו איזו ציפור שבטח הקימה את הקן שלה בראש הארובה,
אבא דווקא חשב שזו סתם הרוח. אני לא חשבתי כלום, לא ממש עניין
אותי מה שקורה בארובה של התנור, בטח שלא באמצע הקיץ כשהדבר
האחרון שאתה חושב עליו זה איך להתחמם בקור.

"בואו!" קרא לעברם "אל לנו להשבר כעת , כשאנו כה קרובים
ליעדינו."
"לא..." לחש אחד מהם וחברו רק מלמל "הו, האורות, האורות... לא
אעזוב אתכם לעולם!"

העליבות שבמצב הייתה מגוחכת, לא יכלתי שלא לצחוק. זה העונש
שלי, כמה טיפות גשם שהרטיבו לי את הפרצוף. זה היה העונש הכי
עלוב שקיבלתי עד כה.

טרטורה החזק של המכונה השחורה אדומה תאם בדיוק את הרגשתי -
חזק, רועם, בלתי פוסק, כמו אלפי פטישים שהלמו בברזל מוצק, כמו
מפולת סלעים עצומים שפלחה את הדממה וריסקו אותה לאלפי רסיסים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
איילת השחר, איילת השחור
תשים תומתה על קרן הצבי

נוסטלגיה
בקרב אודות מי הוא אותו רב ישבן
חמאה לא שפכנו והמלכנו פצעים

הגות
הס, ילד קט,
הס-
קט ושמע
שמע דברי חכמים,
וטובה מזהב שתיקה.

מורבידי
דממת על
חוטים של תיל כרוכים, נסתרים, חדים, עוקצים, חלודים, מתוחים
לכל האורך

את "חרט" גילפתי בין כלקפליקליפתי
"גדעונים!" כרתי בענף ידי!
נטעתי כל שהיה לי,

רפסודיה
מלכי המלחים אינם מהלכים,
נוחה תיבתם לאלפי אלפים, אך בראש זיגזגו בה - נושיה סמויים.
מפרס בגלישה ועד הר-אר-רר-רט,
בכל טון ושיר? נהפוכה! בלאט.

ביקורת
איני חובב
אקדחים
ושאר כלי ירי חדישים.
הם מבטלים,
אני חושב,
את היופי בכאב.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
ידו של נער המעלית מתרוממת מעלה ואצבעותיו מתאגרפות, חריקה
מאיימת נוספת עולה מכיוון הצינור.
נער מעלית: "מעולם, מעולם לא פעלת באמת, הלא כך? מעולם לא היית
מעלית אמיתית ואני, אינני נער מעלית כלל, אינני דבר!"


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
סקיצה
אל היצירה
סקיצה של קומיקס, צוייר בעפרונות HB ו B8.


לרשימת יצירות הציור החדשות
פאנטזי ארט
אל היצירה
Flash Mx 2004

אל היצירה
ציור בפלאש אמ איקס.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
רינדור תלת-מימד
אל היצירה
מידול ב3ds max 7, טקסטורות בפוטושופ 7.

ציור מחשב
אל היצירה
רישומון בפלאש


לרשימת יצירות הניו מדיה החדשות
קינטי
הזייה שנתממשה על ידי שילוב עבודה במספר כלים(מידול ואנימציה
ב3DS Max 7, עיצוב ועריכות תמונה ב Fireworks Mx 2004', חיבור
אובייקטים ויצירת ממשק ב Flash Mx 2004).

קינטי אינטרקטיבי
בחור קטן לשעבר, ביחד עם הדובי החביב עליו.




חזרה לעמוד היוצר הראשי
"לך תזדיין!"







טיפטיפ,
במאי סרטי פורנו


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/GregoreMcloud
יוצר מס' 1716. בבמה מאז 28/1/01 9:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגרגור מקלאוד
© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה