|
זה עתה פקחתי את עיניי. ריח חריף של זיעה, שתן וזיעת ערווה
מתקתקה הכה בי. הבנתי שוב שחיי אינם חלום. רק עד הפעם הבאה. רק
עד חצות או קצת אחרי, תלוי בנסיבות. ספסל העץ
הותיר בבשרי פסים אדמדמים ומאורכים יחד עם כאב עז בצלעות.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אני עוד זוכר את
הסיפור הראשון
שקיבלתי מהסבא
שלי.
הייתי בן חמש
וסבא הביא לי
סיפור של במה
חדשה.
אני זוכר את
הטעם. קרמי.
מתוק. פשוט
טוב.
הרגשתי שאני
באמת מישהו
מיוחד.
היום אני בעצמי
סבא, ומה אביא
לנכד הקטן שלי
אם לא סיפור
מבמה חדשה?
אחד שראה יותר
מדי פרסומות. |
|
