|
אוחזת את בטני, מלטפת אותה לאט, מחייכת, משהו זז פה, בתוכי,
פרפור לב חדש, נשענת לאחור. כסא הנדנדה מעץ הדובדבן בסלון נע
ואני עוצמת עיניים.
|
הקירות סוגרים עלי
כל כך קרובים
|
בלי לדעת, הכנסת אותי היום לספר שלך בהזמינך אותי לקפה תמר.
הרי חצי ידעתי חצי הרגשתי כיצד קולו בוקע מגרונך, והוא המסכה
השקופה לפניך.
|
לחלוק את עצמי עם הרבה זוגות עיניים
שרוצות רק לקחת
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
בוקר טוב רחל.
בקרוב תוזמני
להקרנת בכורה
מיוחדת.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
