|
הכביש היה ישר ומשעמם, התחיל משומקום ונגמר בשומקום. מסביב
מדבר, ישימון, הכל מת, רק קילומטרים של קילומטרים של אדמה
יבשה, ופה ושם איזה צמח מלוח עלוב ולידו חיפושית גוססת.
|
שאלתיה מדוע התיישבו עליה כינים. אמרה לי, שכך אין הם משלמים
את דמי השכירות המופרזים, וזוכים גם להסעות חינם. שאלתיה מדוע
היא מסכימה למצב לא הוגן בעליל זה. אמרה לי הכינים מבריחים את
הפרעושים.
|
המכונה נחתה על אחד מגגות הבתים שבשיכון. עוברי האורח והיושבים
בבית הקפה הסמוך נבהלו אך לא פתחו במנוסה, רק הביטו בדריכות אל
החיישנים היוצאים מתוך המכונה ואל הלהבים מחרישי האוזניים.
|
אני לא יודע עם איזה מברג הערס-עלוקה-מזורגגת-זבל הארץ-טפוו
הזה השתמש, אבל שקע בפח, 2 שריטות של עשר סנטים, 4 חורים בצבע,
ופחות סמל אחד הם מה שהוא השאיר מאחוריו. אה, ובונוס קטן -
"תודה על הסמל" חרוט על הצבע.
|
כאן לבד,
נגמל ממך,
לא נלחם ברגשות.
תגידי איך,
יכול להיות,
שוב אותם החלומות.
|
כלא.
ללא שערים,
ללא חומה,
ובכל זאת כלא -
אין יוצא ואין בא.
|
את בואו של האביב
עוד לא יסמן
סחלב מזדמן
|
ה"ספירה לאחור" - Countdown to Zero - הוא סרט דוקומנטרי מהסוג
שאמור לטלטל אותנו עד שנכיר במציאות שהעדפנו לשכוח, לנער אותנו
מן הקבעון שאנו שרויים בו, יהיה אשר יהיה, ולצפצף לנו באוזניים
כמו שעון מעורר שמכריז: סוף העולם קרב ובא.
|
חזרה לעמוד היוצר הראשי
|
|
אז כולכם בעצם
קומוניסטים?
תל-אביבי בקיבוץ |
|
